ויזות ואשרות שהייה ביוון: המדריך המלא

יוקר מחיה נמוך, איכות חיים גבוהה וחברות באיחוד האירופי הפכו את יוון בשנים האחרונות ליעד מבוקש בקרב ישראלים. יש בה מסלולי תושבות לפנסיונרים עם הכנסה פסיבית, לעובדי הייטק שעובדים מרחוק ולמשקיעים שרוצים בסיס באירופה. המדריך מפרט את כל אפשרויות התושבות העדכניות ל-2026 ואת הדרישות בכל אחת מהן, כדי שתוכלו לבחור את המסלול שמתאים לכם.

פרק 1: ביקור כתייר מול תושבות

ביקור כתייר ומגורים כתושב חוקי הם שני מעמדות שונים, וההבדל ביניהם נאכף היום בקפדנות גוברת.

מה מותר ומה אסור לתייר

ישראלים נכנסים לאזור שנגן, שיוון חברה בו, בלי ויזה, ויכולים לשהות בו עד 90 ימים בכל תקופה של 180 ימים. החלון של "כלל 90/180" זז כל יום: בכל יום נתון בודקים את 180 הימים שקדמו לו, ומוודאים שלא שהיתם באזור יותר מ-90 ימים בסך הכול.

המגבלות על תייר:

• אסור לעבוד: אסור לעבוד אצל מעסיק יווני או להפיק הכנסה מקומית. גם עבודה מרחוק למעסיק זר בזמן שהייה כתייר מפרה את חוקי ההגירה האירופיים. האכיפה משתנה, אבל העונש יכול להיות קנס, גירוש ואיסור כניסה בעתיד. המסלול החוקי לעבודה מרחוק הוא ויזת נווד דיגיטלי.
• אין גישה לשירותים ציבוריים: אין זכאות לשירותי בריאות ציבוריים, לחינוך ממלכתי לילדים או לשום הטבה סוציאלית.
• מגבלת זמן קשיחה: אי אפשר להישאר ביוון, או בכל מדינת שנגן אחרת, יותר מ-90 ימים.

EES ו-ETIAS: האכיפה ב-2026

מאז 10 באפריל 2026 פועלת במלואה מערכת הכניסה והיציאה החדשה של האיחוד האירופי (EES), וכלל 90/180 נאכף אוטומטית. המערכת רושמת כל כניסה ויציאה עם נתונים ביומטריים ומחשבת בדיוק כמה ימים שהיתם, כך שחריגה לא תעבור בלי שתירשם.

ברבעון האחרון של 2026 (אוקטובר-דצמבר) צפוי להתחיל לפעול גם אישור הנסיעה האלקטרוני ETIAS, וגם ישראלים יצטרכו להוציא אותו באינטרנט לפני הטיסה לאירופה. האגרה הצפויה היא 20 אירו לבני 18-70 (צעירים ומבוגרים יותר פטורים), והאישור יהיה תקף ל-3 שנים. ב-6 החודשים הראשונים אחרי ההפעלה צפויה תקופת חסד שבה האכיפה תהיה מקלה.

מה קורה למי שנשאר יותר מ-90 ימים

שהייה מעבר למותר (Overstay) היא עבירת הגירה, ויכולות להיות לה השלכות חמורות:

• קנסות: של מאות ואפילו אלפי אירו.
• גירוש: הרשויות רשאיות לגרש אתכם מיוון ומאזור שנגן.
• איסור כניסה: אפשר לקבל חותמת שחורה בדרכון ואיסור כניסה לאזור שנגן לעד 5 שנים.

ויזת D ואישור שהייה: איך נשארים לזמן ארוך

מי שרוצה לשהות ביוון כחוק יותר מ-90 ימים מתחיל את התהליך מחוץ ליוון, בקונסוליה היוונית בישראל.

1. ויזה לאומית (Type D Visa): השלב הראשון. זו אשרת כניסה שמאפשרת להיכנס ליוון כדי להגיש שם בקשה לאישור שהייה. היא תקפה בדרך כלל לכמה חודשים עד שנה.
2. אישור שהייה (άδεια διαμονής): אחרי שנכנסים ליוון עם ויזת D, מגישים לרשות ההגירה המקומית בקשה לאישור שהייה. זה כרטיס פלסטיק שמשמש כתעודת הזהות שלכם כתושבים חוקיים, והזכויות שהוא נותן תלויות במסלול.

אפוסטיל ותרגומים

מסמכים ציבוריים מישראל (תעודת לידה, תעודת נישואין, תעודת יושר וכדומה) צריכים אימות אפוסטיל ממשרד החוץ בירושלים. מי שמתרגם אצל נוטריון בישראל (חלופה נפוצה לחיפוש מתרגם מוסמך ביוון) צריך גם חותמת אפוסטיל נפרדת על חתימת הנוטריון, ואותה מנפיקות מזכירויות בתי משפט השלום. אם חסר אחד משני האימותים, המסמכים יידחו. אפשרות אחרת היא לבחור מתרגם מוסמך מהרשימה הרשמית של משרד החוץ היווני (Register of Certified Translators).

על המעבר עצמו, כלומר עלות מחיה, דיור, חינוך, בריאות והתאקלמות, ראו את המדריך ליוון.

פרק 2: כל מסלולי התושבות ב-2026

לכל קבוצה ביוון יש מסלול הגירה משלה, והשלב הראשון הוא להבין איזה מהם מתאים לכם. הטבלה משווה בין המסלולים העיקריים לישראלים.

פרק 3: ויזת FIP לבעלי הכנסה פסיבית

ויזת FIP (Financially Independent Person) היא המסלול הנפוץ ביותר בקרב פנסיונרים וישראלים שיש להם נכסים מניבים. היא מאפשרת לחיות ביוון מההכנסות האלה בלי לעבוד במדינה.

איזו הכנסה נחשבת פסיבית

יוון מכירה כ"פסיבית" בכל הכנסה שלא דורשת עבודה פעילה ביוון. המקורות הנפוצים:

• קצבאות פנסיה (ממלכתית או פרטית)
• שכר דירה מנכסים בישראל או במדינות אחרות
• דיבידנדים ממניות או רווחים מתיקי השקעות
• תמלוגים מקניין רוחני

כמה הכנסה צריך, וכמה מוסיפים לכל בן משפחה

נכון ל-2026, ההכנסה המינימלית עודכנה ל-€3,500 נטו לחודש למבקש יחיד. כדי לצרף בני משפחה (בן או בת זוג בנישואין או בהסכם חיים משותפים, וילדים מתחת לגיל 21) צריך הכנסה גבוהה יותר:

• בן או בת זוג: תוספת של 20% (€700), כלומר €4,200 לחודש בסך הכול.
• כל ילד: תוספת של 15% (€525), כלומר €4,725 לחודש לזוג עם ילד אחד (ו-€5,250 לזוג עם שני ילדים).

את יציבות ההכנסה מוכיחים במסמכים כספיים: דפי בנק, אישורי פנסיה, חוזי שכירות וכדומה.

בעלי ויזת FIP ובני המשפחה שהצטרפו אליהם אינם רשאים לעבוד ביוון, לא כשכירים ולא כעצמאים, וגם לא מרחוק למעסיק או ללקוחות בישראל. בן זוג שרוצה לעבוד מרחוק צריך ויזה משלו (למשל ויזת נווד דיגיטלי), ולעמוד בעצמו בדרישת ההכנסה. הילדים יכולים ללמוד במערכת החינוך הציבורית.

ההגשה ותוקף האישור

1. הגשה בקונסוליה בישראל: מגישים בקשה לוויזת D בקונסוליה היוונית בתל אביב, עם כל המסמכים שמוכיחים את ההכנסה הפסיבית. האגרה היא כ-€180.
2. אישור שהייה ביוון: אחרי הכניסה ליוון מגישים בקשה לאישור שהייה. האגרה היא כ-€1,000 למבקש הראשי ו-€150 לכל בן משפחה שמצטרף.
3. תוקף וחידוש: אישור השהייה הראשון במסלול FIP תקף ל-3 שנים. כדי לחדש אותו צריך להוכיח שעמדתם בדרישת ההכנסה ושגרתם ביוון לפחות 183 ימים בכל שנה.

פרק 4: ויזת נווד דיגיטלי וגולדן ויזה בקצרה

לשני המסלולים האלה יש מדריכים מפורטים משלהם. כאן רק הדרישות העיקריות.

ויזת נווד דיגיטלי (Digital Nomad Visa)

המסלול מיועד לשכירים ולפרילנסרים שעובדים מרחוק בשביל חברות או לקוחות מחוץ ליוון. בשונה מ-FIP, צריך להוכיח הכנסה מעבודה.

ההכנסה המינימלית ב-2026 היא €3,500 נטו לחודש למבקש יחיד. כמו ב-FIP, מוסיפים 20% לבן או בת זוג ו-15% לכל ילד. זוג עם ילד אחד, למשל, צריך להוכיח הכנסה של €4,725 בחודש (€3,500 בסיס, €700 לבן או בת הזוג ו-€525 לילד). האשרה הראשונה ניתנת לשנה, ואחר כך אפשר להמיר אותה לאישור שהייה לשנתיים. גם כאן בני המשפחה אינם רשאים לעבוד ביוון, וגם לא מרחוק למעסיק או ללקוחות בישראל. בן זוג שרוצה לעבוד מרחוק צריך ויזת נווד משלו. הילדים זכאים לחינוך ציבורי.

על שלבי ההגשה, המסמכים ומיסוי הנוודים ביוון: ויזת נווד דיגיטלי ליוון.

גולדן ויזה (Golden Visa)

"ויזת הזהב" נותנת תושבות לחמש שנים תמורת השקעה גדולה, בעיקר בנדל"ן. אין בה דרישת הכנסה שוטפת ואין חובה לגור ביוון, ולכן היא מושכת משקיעים. בני משפחה מצטרפים בלי להגדיל את ההשקעה.

סף ההשקעה בנדל"ן עודכן לאחרונה, והוא תלוי במיקום הנכס:

• €800,000: בכל אזור אטיקה (אתונה ופיראוס), בסלוניקי רבתי ובכל אי שגרים בו יותר מ-3,100 תושבים. אלה 32 איים, ביניהם כרתים, רודוס, קורפו, זקינתוס, מיקונוס וסנטוריני.
• €400,000: בשאר יוון.
• €250,000: רק במקרים מסוימים, כמו הסבה של נכס מסחרי למגורים או שיפוץ של מבנה לשימור.

בסף של €400K או €800K הנכס חייב להיות יחידה אחת בשטח של 120 מ"ר לפחות. אי אפשר לחבר כמה נכסים קטנים כדי להגיע לסכום.

השקעה שאינה בנדל"ן: מי שלא רוצה לנהל נכסים יכול להשקיע בדרכים אחרות: פיקדון לזמן קצוב של 500,000 אירו בבנק יווני (לשנה לפחות), אג"ח ממשלתי יווני (500,000 אירו, לפדיון של 3 שנים+), או יחידות בקרנות נאמנות שמשקיעות בניירות ערך יווניים (350,000 אירו). כדי לשמור על התושבות צריך להחזיק בהשקעה 5 שנים לפחות.

על כל אפשרויות ההשקעה, ההליך המשפטי והעלויות הנלוות: גולדן ויזה ליוון.

פרק 5: ויזות עבודה, סטארט-אפ וסטודנטים

יש עוד כמה דרכים לקבל מעמד ביוון, אבל ישראלים משתמשים בהן פחות.

ויזת עבודה כשכיר

ויזת עבודה רגילה בחברה יוונית קשה להשיג, ובשונה מהמסלולים האחרים, את רוב העבודה עושה המעסיק.

• מי מגיש: המעסיק היווני. הוא צריך להוכיח לרשויות התעסוקה שלא מצא עובד מתאים ביוון או במדינה אחרת באיחוד ("מבחן שוק העבודה"). כדי שבן או בת הזוג יוכלו לעבוד, צריך להוציא גם להם אישור עבודה נפרד באותו תהליך.
• התהליך: רק אחרי שהרשויות ביוון נותנות היתר העסקה, מגישים בקשה לוויזת D בקונסוליה בישראל, על סמך חוזה העבודה וההיתר.
• הקושי: האבטלה ביוון גבוהה יחסית, ולכן היתר כזה ניתן לעיתים רחוקות, בעיקר במקצועות נדירים או בחברות בין-לאומיות גדולות.

ויזת סטארט-אפ

המסלול נפתח בתחילת 2025 כחלק מתוכנית הגולדן ויזה, והוא מיועד למשקיעים וליזמים.

• ההשקעה: לפחות €250,000 בחברת סטארט-אפ יוונית שרשומה במרשם הלאומי "Elevate Greece".
• תנאים נוספים: ההשקעה צריכה ליצור לפחות שני מקומות עבודה חדשים. אישור התושבות הראשון ניתן לשנה, והחידוש מותנה בעמידה ביעדי התוכנית.
• משפחה: בני משפחה מצטרפים בלי תוספת השקעה.

ויזת סטודנט

מי שהתקבל למוסד אקדמי מוכר ביוון יכול להגיש בקשה לוויזת סטודנט.

• תנאים: אישור קבלה רשמי מהמוסד והוכחה שיש לכם מספיק כסף לשכר הלימוד ולמחיה (כ-€600 לחודש).
• עבודה: מותר לעבוד במשרה חלקית, עד 20 שעות בשבוע, בזמן הלימודים. הזכות לעבוד כלולה באישור השהייה ללימודים, ולא צריך היתר עבודה נפרד.
• משפחה: אפשר לצרף בן או בת זוג וילדים, אבל צריך להוכיח הרבה יותר כסף: עוד כ-300 עד 500 אירו לחודש לכל בן משפחה.

פרק 6: חידוש, תושבות קבע ואזרחות יוונית

אחרי אישור השהייה הראשון באים חידושים, אחר כך תושבות קבע, ובסוף אפשר לבקש אזרחות יוונית ודרכון אירופי.

מתושבות זמנית לאזרחות

1. חידוש אישור השהייה: כל אישור ראשון (לשנה, ל-3 או ל-5 שנים) אפשר לחדש כל עוד אתם עומדים בתנאי המסלול. את בקשת החידוש מגישים לפחות 60 ימים לפני שהאישור פוקע, עם מסמכים עדכניים שמוכיחים שאתם עדיין עומדים בתנאים (למשל הכנסה או השקעה).
2. תושבות קבע (אחרי 5 שנים): אחרי 5 שנות מגורים חוקיים ורצופים ביוון אפשר לבקש מעמד של תושב קבע. "רצופים" פירושו שלא נעדרתם יותר מ-6 חודשים ברציפות, ולא יותר מ-10 חודשים בסך הכול במשך 5 השנים. צריך גם להוכיח הכנסה יציבה וביטוח בריאות, ולהראות ידע בסיסי בשפה ובתרבות היוונית (רמת A2).
3. אזרחות (אחרי 7 שנים): אחרי 7 שנות מגורים חוקיים ורצופים אפשר להגיש בקשה להתאזרחות.

הרשימה המלאה של ההכנות בישראל, עם ציר זמן, מסמכים וסגירת עניינים, נמצאת במדריך תכנון הרילוקיישן.

התנאים לאזרחות יוונית

הדרישות לאזרחות מחמירות יותר:

• מבחן שפה ותרבות: צריך לעבור בחינה מקיפה ביוונית ברמה B1 (רמה בינונית, שמספיקה כדי לנהל שיחה), ובידע בהיסטוריה, בגאוגרפיה, בפוליטיקה ובתרבות של יוון. המבחן (PEGP) עולה 150 אירו, ומי שיש לו בקשת התאזרחות פתוחה ונבחן בפעם הראשונה פטור מהאגרה. אגרת בקשת ההתאזרחות עצמה, בנפרד, היא 550 אירו.
• השתלבות: צריך להוכיח שמרכז החיים שלכם באמת ביוון, שאתם משולבים בחברה ושיש לכם קשר אמיתי למדינה.
• רישום פלילי נקי.

יוון מתירה אזרחות כפולה, כך שלא תצטרכו לוותר על האזרחות הישראלית.

מה עושים בימים הראשונים ביוון

זה הסדר הרגיל של הפעולות מיד אחרי ההגעה:

1. מספר מס (AFM): הצעד הראשון. בלעדיו אי אפשר לבצע ביוון שום פעולה כספית או לחתום על חוזה.
2. חשבון בנק מקומי: נדרש ברוב סוגי הוויזות (למשל FIP), וגם לתשלום שכר דירה וחשבונות.
3. חוזה שכירות או רכישה: משמש הוכחת כתובת בבקשת התושבות.
4. הבקשה לאישור שהייה: מגישים את המסמכים לרשות ההגירה המקומית ומקבלים את "האישור הכחול" (Blue Certificate), שמאפשר לשהות ביוון כחוק עד שהכרטיס מגיע.

פרק 7: מס, ביטוח לאומי וניתוק תושבות מול ישראל

את המעבר ליוון צריך להסדיר גם מול הרשויות בישראל. מי שלא עושה זאת עלול לשלם מס כפול ולצבור חובות מיותרים.

אמנת המס בין ישראל ליוון

אמנת המס בין שתי המדינות נועדה למנוע כפל מס. כשאדם נחשב תושב של שתיהן, האמנה קובעת כללי הכרעה ("שובר שוויון"), והמבחן העיקרי הוא "מרכז האינטרסים החיוניים": איפה המשפחה, איפה בית הקבע ואיפה הקשרים הכלכליים ההדוקים ביותר. כשנקבע לפי האמנה שאתם תושבי מס ביוון בלבד, ישראל מאבדת לרוב את הזכות למסות את ההכנסות שלכם מחוץ לישראל, ואינה רשאית למסות אותן כלל. ישראל תמשיך למסות רק הכנסות שמקורן בישראל (למשל שכר דירה מנכס בארץ), ויוון עשויה לתת עליהן זיכוי מס. השיטה הרגילה, שבה ישראל ממסה ומקזזת את המס היווני, חלה רק כל עוד אתם עדיין תושבי מס בישראל. הסבר מקיף יש במדריך עקרונות מיסוי חוצה גבולות.

מסלול Non-Dom לבעלי הון

ליוון יש מסלול מס חלופי לבעלי הכנסות גבוהות מחוץ למדינה (סעיף 5A לקוד המס היווני). במקום מס לפי מדרגות, אפשר לשלם סכום קבוע (Lump Sum) של 100,000 אירו בשנה על כל ההכנסות מחו"ל, בלי קשר לגובהן. כדי להצטרף צריך להשקיע 500,000 אירו ביוון בתוך 3 שנים, ולא להיות תושב מס ביוון ב-7 מתוך 8 השנים האחרונות. בני משפחה מצטרפים בתשלום נוסף של 20,000 אירו לאדם. המעמד תקף עד 15 שנים.

ניתוק תושבות מול ביטוח לאומי

כל עוד המוסד לביטוח לאומי רואה בכם "תושבי ישראל", אתם חייבים לשלם דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, גם אם אתם לא גרים בארץ. מי שלא משלם צובר חובות וקנסות.

• מה עושים: מי שמעביר את מרכז חייו ליוון לצמיתות מגיש לביטוח לאומי "הצהרה על ביטול תושבות" (טופס בל/629).
• ההשלכות: מרגע שהניתוק מוכר, אתם פטורים מתשלומים לביטוח לאומי, אבל מאבדים את הזכאות לשירותי בריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. מי שחוזר לישראל בעתיד ממתין עד שקופת החולים מחזירה לו את השירותים: חודש לכל שנת היעדרות, ועד 6 חודשים לכל היותר. אפשר לבטל את ההמתנה בתשלום מיוחד (פדיון תקופת המתנה). פירוט מלא במדריך ביטוח לאומי בחו"ל.

ביטוח בריאות ביוון: פוליסת ביטוח בריאות פרטית היא תנאי לכל סוגי הוויזות. השוואה בין פוליסות רילוקיישן לישראלים יש במדריך ביטוחי הבריאות הבין-לאומיים. אחרי שמקבלים מעמד של תושב, אפשר להצטרף למערכת הבריאות הציבורית (ESY) רק אחרי רישום בביטוח הלאומי היווני (מספר AMKA) ותשלום דמי ביטוח לאומי (EFKA), כשכירים או כעצמאים.

מס יציאה מישראל

"מס יציאה" (סעיף 100א לפקודת מס הכנסה) הוא אירוע מס שקורה ביום שבו אדם מפסיק להיות תושב ישראל לצורכי מס. באותו יום רואים את כל הנכסים שלו (מניות, נדל"ן וכו') כאילו נמכרו, והמס על רווח ההון שנצבר עד אז "נרשם".

• צריך לשלם מיד? לא. אפשר לדחות את התשלום עד שמוכרים את הנכס בפועל.
• ומי שחוזר לישראל? אם חוזרים להיות תושבי ישראל לפני שמוכרים את הנכס, אירוע מס היציאה מתבטל בפועל, והמס יחושב לפי הכללים הרגילים כשהנכס יימכר.

על חישוב לינארי, על אופציות ו-RSU של עובדי הייטק ועל ההבדלים בין החלופות: מדריך מס היציאה והפנסיה הישראלית.

את הנושאים האלה מול הרשויות בישראל צריך להסדיר כחלק מהתכנון הכספי של המעבר. אפשרות אחת היא להתייעץ עם רואה חשבון או יועץ מס שמתמחה ברילוקיישן.

מילואים

גם מי ששוהה ביוון זמן רב אינו משוחרר מעצמו מחובת המילואים. החובה תלויה בגיל, במצב המשפחתי ובסוג השירות. על בקשות דחייה, אישורים מצה"ל והסדרת המעמד בזמן רילוקיישן: מדריך הביורוקרטיה הישראלית בחו"ל.

על פתיחת חשבון בנק, הוצאת מספר מס (AFM) ושאר הצעדים הבירוקרטיים הראשונים ביוון: בירוקרטיה ובנקאות ביוון.