סוגי ויזות ואשרות שהייה בהולנד

רילוקיישן להולנד הפך ליעד מבוקש עבור ישראלים רבים, בזכות איכות החיים הגבוהה, שוק העבודה הדינמי ואפשרויות החינוך המצוינות. עם זאת, תהליך ההגירה דורש הבנה מעמיקה של מסלולי הוויזה השונים, שלכל אחד מהם דרישות, עלויות וזכויות ייחודיות. מדריך זה מספק מפת דרכים מפורטת לכל האפשרויות הפתוחות בפניכם כישראלים בדרך להולנד בשנת 2026.

פרק 1: מפת הדרכים: כל מסלולי הכניסה להולנד בשביל ישראלים

הולנד מציעה מגוון מסלולי הגירה המותאמים לפרופילים שונים: עובדים מיומנים, יזמים, סטודנטים, בני זוג ועוד. ההבדל המהותי ביותר טמון בהחזקת דרכון אירופי – אזרח איחוד אירופי נהנה מחופש תנועה ועבודה כמעט מלא, בעוד שאזרח ישראלי (ללא דרכון אירופי) נדרש לעבור תהליך מסודר לקבלת אשרת שהייה ועבודה.

חשוב להדגיש: נכון ל-2026, לישראל אין הסכם "ויזת חופשת עבודה" (Working Holiday Visa) עם הולנד. המשמעות היא שצעירים ישראלים אינם יכולים להגיע להולנד לשנה של טיול ועבודה מזדמנת, כפי שניתן במדינות כמו אוסטרליה או ניו זילנד, ועליהם לבחור באחד מהמסלולים המוגדרים בחוק.

איך נספרים היום ימי השהייה כתייר: מאז 10 באפריל 2026 פועלת בכל 29 מדינות מרחב שנגן מערכת כניסה ויציאה דיגיטלית, שהחליפה את חותמות הדרכון. בכל כניסה ויציאה נרשמים פרטי הדרכון, תמונת פנים וטביעות אצבע, והמערכת סופרת אוטומטית את מכסת 90 הימים מתוך 180. הדבר רלוונטי במיוחד למסלול איחוד המשפחות עם אזרח האיחוד, שבו נכנסים כתייר ומסדירים את המעמד מבפנים. מערכת נוספת של הרשאת נסיעה מוקדמת נמצאת בהכנה, ומועד ההפעלה שלה טרם נקבע סופית.

הטבלה הבאה מרכזת את מסלולי הוויזה המרכזיים לישראלים ללא דרכון אירופי:

הצד הישראלי של המשוואה בחירת המסלול ההולנדי אינה קובעת את מעמדכם מול רשויות המס בישראל. תושבות המס נקבעת לפי מרכז החיים, ולא לפי סוג האשרה — ולכן גם שהייה על ויזת סטודנט, שנת חיפוש או סטארטאפ אינה מנתקת תושבות מעצמה. את ניתוק התושבות יש להסדיר בנפרד מול רשות המסים ומול המוסד לביטוח לאומי. לפירוט מלא ראו את המדריך למיסוי ישראלים בחו"ל ואת המדריך לביטוח לאומי בחו"ל; בעלי נכסים הוניים ימצאו את סוגיית מס היציאה במדריך הפנסיה ומס היציאה.

דגש חשוב למסלול עובד מיומן (Highly Skilled Migrant): מה קורה במקרה של פיטורים או התפטרות?

אחת השאלות הקריטיות עבור ישראלים שעושים רילוקיישן דרך מעסיק היא שאלת הביטחון התעסוקתי. נכון לעדכוני החקיקה שנכנסו לתוקף במאי 2026, הולנד מעניקה "תקופת חסד" (Grace period) למציאת מעסיק חלופי מוכר (Sponsor) במקרה של אובדן עבודה, בטרם פוקעת הוויזה:

• ותק של פחות משנתיים בוויזה: תקופת חסד של עד 3 חודשים.
• ותק של שנתיים ומעלה בוויזה: תקופת חסד של עד 6 חודשים.

חשוב לציין שתקופת החסד מתחילה ביום סיום החוזה הרשמי, והיא אינה יכולה לחרוג מתאריך התפוגה המקורי של אשרת השהייה שלכם.

הכרטיס הכחול האירופי — המסלול שרבים לא יודעים שקיים

לצד מסלול העובד המיומן קיימת בהולנד גם אשרת הכרטיס הכחול האירופי, וההבדל ביניהם מהותי לישראלים רבים: מסלול העובד המיומן מחייב שהמעסיק יהיה בעל מעמד "ספונסר מוכר" מול רשות ההגירה, ואילו הכרטיס הכחול אינו דורש זאת. חברות הולנדיות קטנות ובינוניות רבות אינן ספונסר מוכר, ולכן מי שקיבל מהן הצעת עבודה עלול להסיק בטעות שאין לו מסלול.

• רף השכר לשנת 2026: 5,942 אירו ברוטו לחודש, או 4,754 אירו למי שסיים תואר אקדמי בשלוש השנים שקדמו לבקשה. שימו לב שהרף המופחת כאן שונה מזה של העובד המיומן.
• יתרון נוסף: הכרטיס הכחול מקנה ניידות בתוך האיחוד האירופי — מעבר לעבודה במדינה אחרת באיחוד בהליך מקוצר.
• זכויות בן או בת הזוג: אישור עבודה פתוח, כמו במסלול העובד המיומן.

פרק 2: דרכון אירופי ואיחוד משפחות: שני מסלולים שחשוב להכיר

עבור ישראלים הנמצאים בזוגיות עם אזרחי האיחוד האירופי, קיימים שני מסלולים מרכזיים, השונים מהותית זה מזה בתהליך, בדרישות ובמהירות קבלת אישור העבודה.

מסלול 1: איחוד משפחות עם אזרח/ית האיחוד האירופי (שאינו הולנדי)

אם בן או בת הזוג שלכם מחזיק באזרחות של אחת ממדינות האיחוד האירופי (למשל, גרמניה, צרפת, ספרד) וכבר מתגורר ועובד בהולנד, אתם זכאים למסלול מועדף הנקרא "אימות מול חוקי האיחוד האירופי" (Verification against EU law).

• התהליך: בניגוד למסלולים אחרים, את הבקשה מגישים מתוך הולנד. ניתן להיכנס להולנד כתיירים ולהתחיל את התהליך ישירות שם.
• היתרונות המרכזיים:
  1. פטור ממבחן אינטגרציה: אינכם נדרשים לעבור את מבחן האינטגרציה הבסיסי מחוץ להולנד.
  2. דרישות הכנסה מקלות: דרישות ההכנסה מבן הזוג האירופי גמישות יותר משמעותית מהדרישות החלות על אזרח הולנדי.
  3. אישור עבודה מהיר: כ-שבועיים לאחר הגשת הבקשה, תוכלו לגשת למשרדי רשות ההגירה (IND) ולקבל מדבקת שהייה (residence endorsement sticker) בדרכון. מדבקה זו מאפשרת לכם להתחיל לעבוד בהולנד באופן חוקי ומלא, עוד לפני קבלת ההחלטה הסופית בבקשה.
• עלות: אגרת הבקשה הרשמית לרשות ההגירה (IND) נכון לשנת 2026 עומדת על 85 אירו למבקש מבוגר (מעל גיל 18) ו-46 אירו לקטין. לתשומת ליבכם, הסכום של 254 אירו (המוזכר במסלול איחוד משפחות עם אזרח הולנדי) אינו רלוונטי כאן. המסלול המקל נהנה מאגרה נמוכה משמעותית.
• הוכחת זוגיות: יש להוכיח קשר זוגי יציב ומתמשך באמצעות תעודת נישואין, שותפות רשומה, או הוכחות לחיים משותפים. רשות ההגירה אינה נוקבת במספר חודשים אחיד, ובוחנת את יציבות הקשר ורציפותו לפי מכלול הראיות.

מה קורה אם הקשר מסתיים המעמד שלכם במסלול זה נגזר מבן או בת הזוג האירופי, ולכן פרידה, גירושין או עזיבה שלהם את הולנד משנים את התמונה. הם אינם מבטלים את זכותכם אוטומטית: רשות ההגירה מפרטת מצבים שבהם אפשר להישאר גם לאחר סיום הקשר — בין היתר לאחר חמש שנות שהייה בהולנד, ובמקרים של סיום נישואין העומדים בתנאי החוק האירופי, כגון נישואין שנמשכו שלוש שנים לפחות שמתוכן שנה בהולנד, או משמורת על ילדים. זכות השמירה אינה אוטומטית ויש להגיש בקשה נפרדת ולעמוד בתנאיה. מי שנקלע למצב כזה — לברר מול רשות ההגירה לפני שעוזבים את המדינה, שכן יציאה עלולה לסגור אפשרויות שהיו פתוחות.

מסלול 2: איחוד משפחות עם אזרח/ית הולנד או תושב/ת קבע

אם בן או בת הזוג הוא אזרח הולנדי, או תושב ישראלי שכבר מחזיק באשרת שהייה הולנדית (למשל, עובד מיומן), התהליך כפוף לחוק ההולנדי הלאומי והוא מחמיר יותר.

• התהליך: התהליך נקרא TEV (Toegang en Verblijf) ודורש הגשת בקשה משולבת לוויזת כניסה (MVV) ול-אשרת שהייה. את הבקשה יש להתחיל מחוץ להולנד, בדרך כלל בשגרירות הולנד בישראל.
• הדרישות המרכזיות:
  1. מבחן אינטגרציה בסיסי: חובה לעבור בהצלחה מבחן אינטגרציה בסיסי בשפה ובתרבות ההולנדית עוד בישראל, כתנאי מוקדם להגשת הבקשה.
  2. דרישות הכנסה נוקשות: בן הזוג השוהה בהולנד חייב להוכיח הכנסה יציבה וקבועה העומדת ברף מינימלי הצמוד לשכר המינימום, שמתעדכן פעמיים בשנה — ב-1 בינואר וב-1 ביולי. מאז יולי 2026 הרף עומד על 2,337 אירו ברוטו לחודש ללא דמי חופשה (2,523.96 אירו כולל דמי חופשה). לפני הגשה יש לאמת את הסכום התקף באותו מועד.
  3. המתנה לאישור עבודה: תוכלו להתחיל לעבוד רק לאחר קבלת אשרת השהייה. על פי חוק עומדים לרשות ההגירה עד 90 יום להחליט בבקשה; בפועל ההליך מסתיים לרוב מוקדם יותר, אך יש להיערך לפרק הזמן המלא.
• עלות: אגרת הבקשה עומדת על 254 אירו למבוגר.

בשורה התחתונה: המסלול דרך בן/בת זוג אירופי (שאינו הולנדי) מהיר, גמיש ופרקטי יותר באופן משמעותי, ומאפשר כניסה חלקה ומהירה לשוק העבודה ההולנדי.

פרק 3: ויזת שנת החיפוש (Zoekjaar): מסלול הזהב לבוגרי אוניברסיטאות

ויזת "שנת החיפוש" (בהולנדית: Zoekjaar), או בשמה הרשמי "שנת התארגנות" (Orientation Year), היא כרטיס הזהב של הולנד למשיכת כישרונות בינלאומיים. היא מעניקה שנה שלמה של שהות חוקית במדינה כדי לחפש עבודה או להקים עסק, עם זכויות עבודה מלאות וללא הגבלות.

מי זכאי לוויזת Zoekjaar?

הזכאות לוויזה מבוססת על השכלה גבוהה ממוסדות מוכרים, ויש להגיש את הבקשה עד 3 שנים מיום סיום הלימודים. הקריטריונים כוללים:

• בוגרי תואר ראשון, שני או דוקטורט מאוניברסיטה הולנדית מוכרת.
• בוגרי תואר שני או דוקטורט מאוניברסיטה זרה הנמצאת ב-200 המובילים בשתיים מתוך שלוש רשימות הדירוג (QS, Times Higher Education, Shanghai Ranking) — בדירוג הכללי או בדירוג לפי תחום הלימודים. שימו לב: התנאי אינו "מופיעה בדירוג" אלא מקום ב-200 המובילים. אוניברסיטאות ישראליות מגיעות ל-200 המובילים בחלק מהרשימות ובחלק מהתחומים, אך הדבר משתנה בין מוסד לתחום ובין שנה לשנה — לפני שבונים על המסלול, לבדוק את המוסד והתחום הספציפיים ברשימות של אותה שנה.
• חוקרים שסיימו מחקר בהולנד או תחת תוכניות אירופאיות מסוימות.

ההטבה הגדולה: דרישת שכר מופחתת

היתרון המשמעותי ביותר של ויזת ה-Zoekjaar אינו טמון רק בשנת החיפוש עצמה, אלא בהטבה המוענקת בעת המעבר לוויזת עובד מיומן (Highly Skilled Migrant) אחריה. אם מצאתם עבודה אצל מעסיק מוכר (Sponsor) במהלך שנת החיפוש, דרישת השכר המינימלית מכם תהיה נמוכה משמעותית.

נכון לשנת 2026, אלו הן דרישות השכר החודשיות (ברוטו):

• רף שכר מופחת לבוגרי Zoekjaar: עומד על 3,122 אירו
• רף שכר רגיל לעובד מתחת לגיל 30: עומד על 4,357 אירו
• רף שכר רגיל לעובד בן 30 ומעלה: עומד על 5,942 אירו

ההטבה הזו תקפה גם אם עברתם את גיל 30 במהלך שנת החיפוש. המשמעות היא שאתם הופכים למועמדים אטרקטיביים ונגישים הרבה יותר עבור מעסיקים הולנדיים, מה שמגדיל דרמטית את סיכוייכם למצוא עבודה.

איך זה מתחבר להטבת המס עובדים מיומנים בהולנד יכולים לקבל עד 30% מהשכר בלי מס, למשך חמש שנים. אבל להטבה יש תנאי שכר משלה, והוא גבוה מזה של הוויזה: צריך להגיע ל-48,013 אירו בשנה בחלק החייב במס, או ל-36,497 אירו למי שטרם מלאו לו 30 ויש לו תואר שני.

כאן נוצר פער שכדאי להכיר מראש: מי שמתקבל לעבודה לפי רף השכר המופחת של בוגרי שנת החיפוש לא מגיע לסכומים האלה. שתי ההקלות לא מצטברות — הרף הנמוך שעוזר להשיג את הוויזה הוא בדיוק מה שמונע את הטבת המס.

שני דברים נוספים ששווה לדעת: השכר נבדק מחדש בכל שנה, וירידה מתחת לרף מבטלת את ההטבה מתחילת אותה שנה, לא מרגע הירידה. ומשנת 2027 ההטבה יורדת מ-30% ל-27%.

את התנאי החשוב מכולם — לחתום על חוזה העבודה בזמן שאתם עדיין גרים מחוץ להולנד, אחרת הזכאות אובדת — תמצאו במדריך המעבר להולנד.

עלויות ופרטים נוספים

• עלות האגרה: עלות הגשת הבקשה היא 254 אירו, אך אזרחי ישראל פטורים מתשלום אגרה זו.
• בן/בת זוג: בן או בת הזוג שלכם זכאים לקבל אשרת שהייה עם אישור עבודה פתוח ומלא למשך כל תקופת ה-Zoekjaar.

פרק 4: אמנת DAFT: הדלת הפתוחה לישראלים-אמריקאים

עבור ישראלים המחזיקים גם באזרחות אמריקאית, קיים מסלול ייחודי ונוח במיוחד להקמת עסק וקבלת תושבות בהולנד, הודות ל"אמנת הידידות, המסחר והניווט ההולנדית-אמריקאית" (DAFT - Dutch-American Friendship Treaty). מסלול זה חוסך את הבירוקרטיה המסורבלת המאפיינת ויזות עצמאיים רגילות.

מהם תנאי הזכאות לאמנת DAFT?

הדרישות פשוטות וברורות:

1. אזרחות אמריקאית: חובה להחזיק בדרכון אמריקאי בתוקף.
2. הקמת עסק בהולנד: יש להירשם כעצמאי (ZZP) או להקים חברה (BV) בלשכת המסחר ההולנדית (KVK).
3. השקעה מינימלית: יש להפקיד סכום של 4,500 אירו בחשבון בנק עסקי הולנדי. סכום זה אינו אגרה המשולמת למדינה, אלא הון עצמי שנותר בחשבונכם ומשמש להוכחת רצינות העסק.

מה אמנת DAFT לא דורשת?

כאן טמון היתרון הגדול של המסלול. בניגוד לאפשרויות הגירה עסקיות אחרות:

• אין צורך בתוכנית עסקית מפורטת.
• אין צורך ב-"Facilitator" (גוף מנחה), בניגוד לוויזת סטארטאפ.
• אין דרישה לחדשנות או להוכחת תרומה מיוחדת לכלכלה ההולנדית.
• אין מערכת ניקוד ממשלתית שצריך לעבור.

תהליך קבלת הוויזה והמעמד

• תוקף האשרה: האשרה הראשונית ניתנת לתקופה של שנתיים.
• חידוש: ניתן לחדש את האשרה כל עוד העסק פעיל ויתרת ההשקעה העומדת על 4,500 אירו נשמרת.
• אגרת הבקשה: 423 אירו למגיש הראשי. כל בן משפחה נלווה מגיש בקשה נפרדת עם אגרה משלה (254 אירו לבן או בת זוג לפי טבלת האגרות של רשות ההגירה). זו אגרה נפרדת לגמרי מ-4,500 האירו, שהם הון עצמי שנשאר אצלכם.
• מסלול לתושבות קבע: לאחר 5 שנים של שהות חוקית ורצופה בהולנד תחת אמנת DAFT, ניתן להגיש בקשה לתושבות קבע.

צירוף בני משפחה וזכויות עבודה

אחד היתרונות המשמעותיים ביותר של מסלול ה-DAFT נוגע לבני המשפחה הנלווים. ניתן לצרף בן/בת זוג וילדים קטינים לתהליך. בעוד שהיזם (מגיש הבקשה הראשי) מוגבל לעבודה כעצמאי בלבד, בן או בת הזוג מקבלים אישור עבודה פתוח לחלוטין (ללא צורך בספונסר). המשמעות היא שבן/בת הזוג יכולים לעבוד כשכירים בכל משרה, ללא מגבלות שכר או דרישות מיוחדות, מה שמקל מאוד על ההתאקלמות הכלכלית של המשפחה.

שווה להכיר גם את התזמון: לפי מקורות מקצועיים הולנדיים, בשלב הביניים — כשבידי בן הזוג רק אישור זמני ובטרם התקבלה ההחלטה הסופית בבקשה — העבודה כשכיר אצל מעסיק חיצוני עדיין אינה פתוחה, והזכות המלאה נכנסת לתוקף עם ההחלטה. רשות ההגירה אינה מפרסמת את הפירוט הזה, ולכן כדאי לוודא אותו מולה לפני שבן הזוג מתחייב למשרה.

חשוב להבין את מבנה התלות: אשרות בן הזוג והילדים נגזרות מהאשרה שלכם. מכיוון שחידושה מותנה בכך שהעסק היה פעיל ושההון לא ירד מתחת ל-4,500 אירו — בדיקה שרשות ההגירה מבצעת בעת החידוש על בסיס דוחות שנתיים — עסק שאינו עומד בתנאים בסוף התקופה משפיע גם על מעמד בני המשפחה ועל זכות העבודה שלהם.

האם ניתן לעבוד כשכירים תחת אמנת הידידות? באופן רשמי, אשרה זו מיועדת לפעילות עסקית עצמאית בלבד. עבודה כשכירים במקביל לניהול העסק אינה מותרת בדרך כלל, שכן מטרת השהייה המוגדרת היא יזמות.

פרק 5: ויזת סטארטאפ: כניסה דרך חממות טכנולוגיות

ויזת הסטארטאפ ההולנדית היא מסלול ייעודי ליזמים המגיעים מחוץ לאיחוד האירופי ויש באמתחתם רעיון עסקי חדשני. בניגוד לוויזת עצמאי רגילה, היא אינה מבוססת על מערכת ניקוד מחמירה, אלא על שיתוף פעולה הדוק עם גוף מלווה מוכר. הוויזה ניתנת לשנה אחת בלבד, שבמהלכה מצופה מהיזם להפוך את הרעיון שלו לעסק בר-קיימא.

דרישות הליבה: Facilitator וחדשנות

ההצלחה במסלול זה תלויה בשני מרכיבים מרכזיים:

1. מציאת "מנחה" (Facilitator): זהו התנאי החשוב ביותר. עליכם להשיג הסכם שיתוף פעולה עם גוף מלווה (כמו חממה טכנולוגית, אקסלרטור או מנטור) המוכר רשמית על ידי הסוכנות ההולנדית ליזמות (RVO). רשימת הגופים המוכרים מפורסמת על ידי ה-RVO. תפקיד המנחה הוא לספק לכם ליווי, ייעוץ עסקי וגישה לרשת קשרים מקומית.
2. הוכחת חדשנות: על המיזם שלכם להיות חדשני עבור השוק ההולנדי באחד משלושה היבטים: מוצר/שירות חדש, שימוש בטכנולוגיה חדשה, או מודל ארגוני חדשני. ה-RVO בוחן את התוכנית העסקית ומעניק ציון על רמת החדשנות. רוב הבקשות המוגשות בליווי מנחה מוכר ובעמידה בתנאי החדשנות מאושרות, אך רשות ההגירה אינה מפרסמת נתוני אישור רשמיים.

עלויות המסלול

• אגרת בקשה: עלות הגשת הבקשה הרשמית לרשות ההגירה (IND) היא כ-423 אירו.
• עלות Facilitator: זוהי העלות המשמעותית ביותר, שכן אינה אגרת ממשלה אלא תשלום עבור שירותי ליווי עסקי. טווח המחירים בשוק, נכון לבדיקה שנערכה באוגוסט 2026, נע בין 2,000 אירו ליותר מ-10,000 אירו לשנה (רשות ההגירה אינה מפרסמת מחירון; מדובר במחירי שוק בלבד), ולרוב כולל גם הענקת אחוזים עתידיים מהחברה. הפירוט לרוב נראה כך:
  • חבילות בסיסיות: שירותים הכוללים בעיקר את החתימה הנדרשת וליווי מינימלי עשויים לעלות כ-2,000 אירו.
  • חבילות מקיפות: רוב המנחים מציעים ליווי שנתי הכולל פגישות רבעוניות, ייעוץ עסקי, סיוע בהכנת תוכנית עסקית וגישה לרשת קשרים, בעלות נפוצה של 4,000 ל-7,000 אירו לשנה.
  • תשלום חודשי: ישנם מנחים הפועלים במודל תשלום חודשי הנע בין 500 ל-1,200 אירו.

(חשוב להפריד עלויות אלו מההון העצמי הנדרש להוכחת יכולת כלכלית).

מה קורה אחרי שנה? "היום שאחרי" ויזת הסטארטאפ

ויזת הסטארטאפ תקפה לשנה אחת בלבד, ובסיומה אין אפשרות להאריך אותה. עליכם לעבור לאשרת שהייה אחרת, כאשר האפשרות הטבעית ביותר היא אשרת עצמאי רגילה (Self-Employed). המעבר אינו קורה באופן אוטומטי; בשלב זה תידרשו לעמוד במערכת הניקוד המחמירה של ויזת העצמאי, הכוללת בחינת קריטריונים של ניסיון, תוכנית עסקית ותרומה ממשית לכלכלה ההולנדית.

לסיכום, ויזת הסטארטאפ קלה יותר לקבלה ראשונית לעומת ויזת עצמאי רגילה בזכות היעדר מערכת ניקוד, אך היא יקרה יותר ומספקת מסלול פחות ודאי לטווח הארוך. לשם השוואה, אמנת DAFT (עבור אזרחים אמריקאים) מציעה מסלול פשוט וזול משמעותית משתי האפשרויות הללו.

פרק 6: אפשרויות לצעירים: Au Pair ועוד

עבור ישראלים צעירים שאינם עובדי הייטק או סטודנטים ואין ברשותם דרכון אירופי, האפשרויות לשהות חוקית ולעבוד בהולנד מוגבלות יותר, לאור היעדר הסכם "ויזת חופשת עבודה" בין המדינות. עם זאת, ישנה דרך חוקית ופופולרית אחת לחוות את החיים המקומיים: תוכנית או-פר (Au Pair).

תוכנית Au Pair בהולנד

תוכנית האו-פר מאפשרת לצעירים ולצעירות להתגורר אצל משפחה מארחת בהולנד, לסייע בטיפול בילדים ובעבודות בית קלות, בתמורה למגורים, כלכלה ודמי כיס. התוכנית מיועדת לחילופי תרבות ואינה נחשבת לעבודה במשרה מלאה.

• זכאות וגיל: התוכנית פתוחה לצעירים ולצעירות רווקים ללא ילדים. על המועמד/ת להיות בין הגילאים 18 ל-25 בעת הגשת הבקשה.
• התהליך: חובה לפעול דרך סוכנות או-פר הולנדית מוכרת על ידי רשות ההגירה (IND). הסוכנות היא שמתווכת ביניכם לבין המשפחה המארחת והיא האחראית על הגשת הבקשה לאשרת שהייה. אסור לארגן את השהות באופן עצמאי.
• תנאי העסקה ומגורים:
  • השהות מוגבלת לשנה אחת בלבד, ללא כל אפשרות להארכה.
  • היקף המשרה מוגבל לעד 30 שעות שבועיות, וכולל כאמור בעיקר טיפול בילדים.
  • האו-פר מתגורר/ת בבית המשפחה המארחת ומקבל/ת מהם דמי כיס קבועים.
  • מותר ללמוד קורסים שונים (למשל, שפה הולנדית) במקביל למחויבויות, אך הלימודים אינם יכולים להיות מטרת השהייה העיקרית.
• אפשרויות אחרות: הזדמנויות להתמחות (Internship) לישראלים קיימות, אך הן נדירות ודורשות מציאת חברה מקומית שתסכים לשמש כספונסר ותוכיח לרשויות כי ההתמחות מהווה חלק חיוני מתוכנית לימודים או הכשרה מקצועית.

לסיכום, בעוד שמדינות כמו אוסטרליה וגרמניה מציעות לישראלים ויזת חופשת עבודה גמישה, בהולנד המסלול העיקרי הפתוח בפני צעירים שאינם אקדמאים הוא תוכנית האו-פר המובנית.

פרק 7: מסלול לתושבות קבע ואזרחות

לאחר שהות חוקית ורצופה של חמש שנים בהולנד, נפתחת הדרך לקבלת מעמד קבע. חשוב להכיר את ההבדלים בין סוגי המעמד, את הדרישות הספציפיות, ואת המשמעות ארוכת הטווח של כל שלב בתהליך.

תושבות קבע: שני מסלולים, הבדל אחד קריטי

בסיום חמש השנים, ניתן להגיש בקשה לאחד משני סוגי תושבות קבע:

1. תושבות קבע לאומית: מקנה אשרת שהייה הולנדית ללא הגבלת זמן.
2. תושב האיחוד האירופי לטווח ארוך (EU Long-Term): מקנה מעמד עם זכויות דומות לתושבות הקבע הלאומית, אך מקל משמעותית על מעבר עתידי למגורים ולעבודה במדינות אחרות בתוך האיחוד האירופי.

רשות ההגירה (IND) בוחנת תחילה את הזכאות למסלול האירופי (EU Long-Term), ורק במידה ואינכם עומדים בתנאיו, תיבחן הבקשה למסלול הלאומי ההולנדי.

האם שנות לימודים נספרות לוותק?

כן, אך אופן החישוב משתנה בין שני המסלולים:

• לצורך תושבות קבע לאומית: כל שנות השהייה תחת ויזת סטודנט נספרות במלואן.
• לצורך תושבות קבע של האיחוד האירופי: רק מחצית מתקופת הלימודים נספרת. לדוגמה, אם למדתם 4 שנים בהולנד, רק שנתיים מתוכן ייספרו לוותק הנדרש. בנוסף, תקופת השהייה על ויזת "שנת חיפוש" (Zoekjaar) אינה נספרת כלל במסלול זה.

חשוב לזכור: לא ניתן להגיש בקשה למעמד קבע ישירות בזמן השהייה על ויזת סטודנט. עליכם להחזיק באשרה ל"מטרה לא זמנית" (כגון ויזת עובד מיומן או אשרת בן/בת זוג) בעת הגשת הבקשה לתושבות קבע.

מבחן האינטגרציה (Inburgeringsexamen)

אחד התנאים המרכזיים והבלתי מתפשרים לקבלת תושבות קבע ואזרחות הוא מעבר בהצלחה של מבחן האינטגרציה האזרחית. נכון ל-2026, המבחן מורכב ממספר חלקים:

• מבחני שפה (הבנה, דיבור, קריאה, כתיבה): נכון ל-2026, נדרשת רמת A2 לפחות לצורך התאזרחות, כפי שמתפרסם רשמית באתר inburgeren.nl. הממשלה ההולנדית הצהירה על כוונה להעלות את הרף ל-B1, אך השינוי טרם עוגן בחוק וטרם נכנס לתוקף. כחלופה, ניתן להציג ציון במבחן הולנדית כשפה שנייה (Staatsexamen NT2) ברמת B1 או B2.
• ידע על החברה ההולנדית (KNM): מבחן רב-ברירתי הבוחן היכרות עם ההיסטוריה, הפוליטיקה, התרבות וערכי היסוד של הולנד. נושאים כגון זכויות נשים והשואה במלחמת העולם השנייה מקבלים בו דגש מיוחד.
• מודול שוק העבודה וההשתתפות (MAP): בחינה המעריכה את הידע על מבנה והתנהלות שוק העבודה המקומי.
• הצהרת השתתפות (PVT): השתתפות פעילה בסדנה העוסקת בערכי הליבה של החברה ההולנדית.

אזרחות הולנדית ואזרחות כפולה

לאחר השלמת חמש שנות שהייה חוקית ורצופה בהולנד (ולרוב רק לאחר שכבר התקבלה תושבות הקבע), נפתחת האפשרות להגיש בקשה להתאזרחות. תהליך זה דורש מעבר של מבחן האינטגרציה ועמידה בתנאים נוספים הקבועים בחוק.

שינוי שנמצא בהליכי חקיקה — למי שמתכנן לטווח ארוך מאז ספטמבר 2025 מקדמת הממשלה ההולנדית הצעה להאריך את תקופת ההמתנה להתאזרחות מחמש שנים לעשר, להעלות את רף השפה ל-B1, ולהאריך את התקופה לבני זוג של אזרחים הולנדיים משלוש שנים לחמש. ההצעה עברה היוועצות ציבורית שהסתיימה בדצמבר 2025 וטרם אושרה בפרלמנט, ולכן אינה בתוקף.

מה שחשוב במיוחד למי שכבר גר בהולנד: לפי נוסח ההצעה, הכללים הישנים ימשיכו לחול על מי שכבר הגיש את בקשת ההתאזרחות לפני שהחוק ייכנס לתוקף. עצם המגורים בהולנד לפני השינוי אינו שומר על תקופת חמש השנים. כלומר מי שיימצא בשנה הרביעית לשהותו כשהחוק ייכנס לתוקף — עלול למצוא את עצמו ממתין עשר שנים במקום חמש. מי שמתקרב לחמש השנים כדאי שיעקוב אחרי מעמד ההצעה ולא ידחה את ההגשה.

ויתור על האזרחות הישראלית — מה שחשוב לדעת החוק ההולנדי מחמיר מאוד בנוגע להחזקה באזרחות כפולה. ככלל, על מנת לקבל אזרחות הולנדית, תידרשו לוותר לחלוטין על אזרחותכם הישראלית. קיימים לכך חריגים מעטים בלבד (למשל, עבור מי שנשוי בפועל לאזרח הולנדי), אך עבור הרוב המוחלט של הישראלים, השגת הדרכון ההולנדי פירושה אובדן הדרכון הישראלי. זוהי סוגיה כבדת משקל שיש לקחת בחשבון בתכנון ההגירה לטווח הארוך.

פרק 8: אשרת שהייה להורים: האם ניתן ללוות ילד שלומד בבית ספר?

אחת השאלות הנפוצות ביותר עבור משפחות השוקלות רילוקיישן היא כיצד להסדיר את מעמדם החוקי של ההורים כאשר הילדים נרשמים ללימודים בבית ספר (מקומי או בינלאומי) בהולנד. בעוד שהמדריך עוסק רבות בסטודנטים בוגרים, חשוב לעשות סדר גם במסגרת החוקית החלה על הורים מלווים.

נכון להיום, הולנד אינה מציעה "ויזת אפוטרופוס" (Guardian Visa) ייעודית כפי שניתן למצוא במדינות מסוימות. המשמעות היא שעצם הרישום של הילד לבית הספר אינו מקנה באופן אוטומטי אשרת שהייה כלשהי להוריו. על ההורים להסדיר את מעמדם באופן עצמאי דרך אחד ממסלולי ההגירה הקיימים.

אז מהן האפשרויות המעשיות למשפחות?

בכדי שמשפחה תוכל להעתיק את חייה להולנד סביב מסגרות החינוך של הילדים, לפחות אחד ההורים חייב להיות זכאי לאשרת שהייה בזכות עצמו. האפשרויות הנפוצות ביותר הן:

1. ויזת עובד מיומן (Highly Skilled Migrant): זוהי הדרך הנפוצה, המהירה והיציבה ביותר. אם אחד ההורים מקבל הצעת עבודה ממעסיק הולנדי מוכר (Sponsor) ועומד ברף השכר הנדרש, הוא מקבל אשרת עבודה. אשרה זו מאפשרת צירוף אוטומטי של בן או בת הזוג ושל הילדים, אשר יקבלו אשרות שהייה נלוות (Dependents). בן או בת הזוג יקבלו אישור עבודה פתוח, והילדים יוכלו להשתלב בכל מוסד חינוכי שיבחרו.
2. אמנת DAFT (לישראלים-אמריקאים): אם לאחד ההורים יש אזרחות אמריקאית, הוא יכול להקים עסק בהולנד תחת אמנת DAFT ולקבל אשרת שהייה כיזם, אשר מאפשרת גם היא צירוף מלא של בני המשפחה.
3. ויזת סטארטאפ או עצמאי: מסלולים אלו פתוחים ליזמים ויכולים להוות בסיס לקבלת אשרת שהייה למשפחה כולה, אך דורשים עמידה בקריטריונים מחמירים משמעותית.
4. ויזת סטודנט להורה: קיימים מקרים בהם אחד ההורים נרשם בעצמו ללימודים אקדמיים (לרוב לתואר שני ומעלה) במוסד הולנדי. ויזת הסטודנט שמופקת לו מאפשרת לצרף את בן/בת הזוג ואת הילדים, אולם המסלול דורש הוכחת יכולת כלכלית גבוהה מאוד לכלכלת המשפחה כולה, וזכויות העבודה של בן או בת הזוג יהיו על פי רוב מוגבלות.

בשורה התחתונה: המפתח למעבר משפחתי להולנד טמון בהסדרת מעמדו התעסוקתי והחוקי של אחד ההורים. מערכת החינוך המצוינת היא אכן "תוצר לוואי" נפלא של הרילוקיישן, אך היא אינה יכולה להוות את העילה החוקית להגירה בפני עצמה. על המשפחה למקד את מאמציה במציאת מסלול הגירה מתאים לאחד ההורים, שיהווה את כרטיס הכניסה של המשפחה כולה.

פרק 9: ויזת עצמאי (Self-employed): המסלול המאתגר ליזמים ופרילנסרים

ויזת העצמאי הרגילה (Self-employed residence permit) מיועדת ליזמים, פרילנסרים ובעלי מקצועות חופשיים המעוניינים להקים, לנהל ולפתח עסק על אדמת הולנד. חשוב לשים את הדברים על השולחן: מדובר באחד ממסלולי ההגירה המאתגרים והמורכבים ביותר שיש, והוא שונה לחלוטין מהחלופות המקלות דוגמת אמנת DAFT או ויזת הסטארטאפ. ההצלחה במסלול זה נשענת כולה על יכולתכם להוכיח שהעסק משרת "אינטרס מהותי" ומוחשי של הכלכלה ההולנדית.

מערכת הניקוד: כך הרשויות יבחנו את בקשתכם

הגוף הממשלתי שאמון על בחינת הבקשה הוא סוכנות היזמות ההולנדית (RVO), אשר פועלת מטעם משרד הכלכלה. הסוכנות מפעילה מערכת ניקוד בשלושה תחומים, שבה ניתן לצבור עד 100 נקודות בכל תחום ו-300 בסך הכל. כדי לקבל המלצה חיובית נדרשות 90 נקודות, ויש שתי דרכים להגיע אליהן: 30 נקודות לפחות בכל אחד משלושת התחומים, או 45 נקודות בניסיון האישי ו-45 בתוכנית העסקית — ובמסלול השני תחום הערך המוסף אינו נספר כלל. זו נקודה שכדאי להכיר: מי שחזק בניסיון ובתוכנית העסקית אינו חייב לעבור את המשוכה של הערך המוסף, שהיא לרוב הקשה מכולן. שלושת התחומים:

1. ניסיון אישי (Personal Experience): נבחנים הרקע המקצועי, ההשכלה הפורמלית, הניסיון התעסוקתי שלכם (כיזמים או כשכירים בכירים), וכן קשרים עסקיים שכבר הצלחתם ליצור בתוך הולנד (כגון לקוחות פוטנציאליים קיימים, ספקים או שותפים מקומיים).
2. תוכנית עסקית (Business Plan): זוהי ליבת הבקשה. התוכנית חייבת להיות מעמיקה, מקיפה ומגובה בנתונים, ולכלול ניתוח שוק יסודי, מודל עסקי ברור, תחזיות פיננסיות של רווח והפסד, תזרים מזומנים צפוי, ואסטרטגיה משפטית ותפעולית להקמת הפעילות בהולנד.
3. ערך מוסף להולנד (Added Value): כאן תידרשו להוכיח כיצד העסק שלכם תורם באופן ייחודי למדינה. הקריטריונים הנבחנים כוללים בין היתר את רמת החדשנות (האם המוצר או השירות חדשני לשוק המקומי?), את פוטנציאל יצירת מקומות העבודה, ואת היקף ההשקעות שתבצעו בתוך המדינה.

למי המסלול הזה לא מתאים מסלול זה אינו מתאים לפרילנסרים שמטרתם לעבוד מרחוק עבור לקוחות זרים, מבלי לספק תרומה ישירה, מוחשית וחדשנית לשוק ההולנדי. הרשויות מחפשות עסקים בעלי פוטנציאל צמיחה שמיועדים להשתלב פיזית וכלכלית במדינה.

דרישות פיננסיות ועלויות

• הוכחת יכולת כלכלית: עליכם להוכיח שיש בידיכם אמצעים מספקים למחיה בחודשים הראשונים. למרות שאין סכום רשמי קבוע, כלל האצבע מחייב להציג הכנסה יציבה או חסכונות השווים לפחות לגובה שכר המינימום בהולנד. לצורך הערכה בסיסית בלבד (ובהתבסס על הרף הנדרש במסלולים אחרים בשנת 2026), מדובר על סכום של כ-2,300 אירו לחודש.
• אגרת בקשה: עלות הגשת הבקשה ל-IND עמדה על 380 אירו בשנת 2024, והתעדכנה נכון לשנת 2026 לסך של 423 אירו.

צירוף בני משפחה

ויזת העצמאי מאפשרת לכם לצרף באופן רשמי את בן או בת הזוג ואת ילדיכם הקטינים.

• דרישות: תצטרכו להוכיח שהכנסתכם גבוהה מספיק כדי לתמוך בכלכלתם של כל בני המשפחה. בהתאם, הרף הפיננסי שתידרשו להציג יעלה.
• זכויות בן/בת הזוג: לאחר אישור הבקשה וקבלת אשרת השהייה, בן או בת הזוג יקבלו אישור עבודה פתוח המאפשר להם לעבוד בהולנד באופן חופשי לחלוטין וללא שום הגבלות עבור כל מעסיק, הטבה משמעותית המקלה על ההתאקלמות.

השורה התחתונה: למי זה כן יכול להתאים?

למרות חסמי הכניסה הגבוהים, המסלול הוא אפשרי ורלוונטי עבור מועמדים בעלי פרופיל חזק:

• יזמים המחזיקים ברעיון עסקי חדשני ומגובש, המסוגלים להציג תוכנית עסקית מרשימה.
• בעלי מקצועות חופשיים בעלי מוניטין בינלאומי ורשת קשרים, שביכולתם להוכיח ביקוש ממשי לשירותיהם בתוך הולנד.
• פרילנסרים בתחומים ייחודיים ומבוקשים שיודעים להדגים הלכה למעשה כיצד כישוריהם יקדמו את הכלכלה המקומית.

טרם היציאה לדרך במסלול זה, מומלץ בחום לבדוק אם ויזת הסטארטאפ (המציעה "נחיתה רכה" והדרגתית יותר) או מסלולי הגירה אחרים אינם מתאימים יותר לפרופיל שלכם.

פרק 10: ויזת סטודנט: השער לעולם האקדמי והמקצועי בהולנד

ויזת סטודנט מהווה את אחד המסלולים הפופולריים והבטוחים ביותר לשהייה ארוכת טווח במדינה. היא לא רק מאפשרת לרכוש השכלה גבוהה ברמה עולמית ובשפה האנגלית, אלא גם פותחת דלת משמעותית להשתלבות מהירה בשוק העבודה המקומי עם סיום הלימודים, בזכות הזכאות לוויזת ה"שנת חיפוש" (Zoekjaar).

תהליך הגשת הבקשה: האוניברסיטה עושה את העבודה

אחד היתרונות המובהקים של מסלול הסטודנט הוא שהמוסד האקדמי שאליו התקבלתם פועל כ"נותן חסות מוכר" (Recognized Sponsor), והוא שמגיש את בקשת הוויזה עבורכם. התהליך, המכונה TEV, למעשה משלב יחד בקשה לוויזת כניסה (MVV) ואשרת שהייה (Residence Permit).

שלבי התהליך:

1. קבלה ללימודים: השלב הראשון וההכרחי הוא התקבלות לתוכנית לימודים אקדמית מלאה במוסד הולנדי מוכר (אוניברסיטה או מכללה/Hogeschool).
2. הוכחת יכולת כלכלית: מיד לאחר הקבלה, תתבקשו להוכיח שיש בידיכם את האמצעים הכספיים לכיסוי הוצאות המחיה ושכר הלימוד.
3. הגשת הבקשה על ידי המוסד: המוסד האקדמי יאסוף מכם את כלל המסמכים הדרושים ויגיש את הבקשה לרשות ההגירה (IND) בשמכם.
4. איסוף הוויזה: לאחר שיתקבל האישור העקרוני (תהליך שאורך לרוב מספר שבועות), תוכלו לאסוף את ויזת הכניסה (MVV) משגרירות הולנד בישראל.
5. קבלת אשרת השהייה: לאחר הנחיתה בהולנד, תתבקשו להשלים את תהליך הרישום המקומי (רישום בבניין העירייה) ולקבל את כרטיס תושב השהייה הקבוע שלכם.

הוכחת יכולת כלכלית (Proof of Funds)

זוהי הדרישה המהותית ביותר בתהליך. עליכם להוכיח זמינות כספית לכיסוי הוצאות המחיה הבסיסיות לשנת לימודים שלמה אחת. הסכום הנדרש, המכונה "study norm", מתעדכן מדי שנה על ידי הרשויות.

• הסכום הנדרש: נכון לשנת הלימודים 2024-2025, עמד הסכום על 12,834 אירו. הסכום המדויק לשנת 2026 הוא 13,569.24 אירו. חובה להציג לכל הפחות את הסכום המדויק הזה או סכום גבוה ממנו, שכן רשויות ההגירה (IND) נוקשות מאוד והצגת סכום נמוך יותר, אפילו באירו בודד, תוביל לדחיית הבקשה. שימו לב: סכום זה אינו כולל את שכר הלימוד עצמו, שאותו יש להסדיר ולשלם בנפרד.
• אופן ההוכחה: ברוב המקרים, המוסד האקדמי יבקש מכם להעביר את מלוא הסכום לחשבון בנק ייעודי שלו. לאחר שתגיעו להולנד ותפתחו חשבון בנק מקומי, האוניברסיטה תשחרר לכם את הכסף בחזרה בתשלומים חודשיים שוטפים. אפשרות אחרת המקובלת בחלק מהמוסדות היא הצגת דף חשבון בנק המעיד על היתרה הנדרשת.

עבודה במהלך הלימודים: מה מותר?

כסטודנטים בינלאומיים, זכויות העבודה שלכם מוגבלות במטרה להבטיח שהלימודים יישארו בראש סדר העדיפויות.

• היקף העבודה המותר: החוק מאפשר לבחור באחת משתי אפשרויות:
  • עבודה במשרה חלקית של עד 16 שעות בשבוע לאורך שנת הלימודים.
  • או עבודה במשרה מלאה אך ורק במהלך חודשי הקיץ (יוני, יולי ואוגוסט).
• אישור עבודה (TWV): עבור כל עבודה בתשלום (למעט התמחות), המעסיק יצטרך לבקש עבורכם אישור עבודה ייעודי.
• התמחות (Internship): במידה וההתמחות מוגדרת כחלק אינטגרלי מתוכנית הלימודים הפורמלית, שעות ההתמחות אינן נספרות במכסת שעות העבודה המותרות, ואין צורך באישור עבודה נפרד בגינן.

זכויות בן/בת הזוג של הסטודנט

בן או בת הזוג של סטודנט רשאים להצטרף ולקבל אשרת שהייה, אך זכויות העבודה שלהם מוגבלות מאוד — פרט שמשנה מהותית את התמונה למשפחות ששני בני הזוג בהן צריכים להתפרנס.

• אישור שהייה: בן או בת הזוג רשאים להצטרף אליכם ולקבל אשרת שהייה לתקופת הלימודים.
• זכויות העבודה של בן או בת הזוג: בניגוד למסלולי העבודה, בן או בת זוג של סטודנט אינם רשאים לעבוד בהולנד. רשות ההגירה קובעת שכאשר המזמין מחזיק באשרת לימודים, תעודת השהייה של בן הזוג נושאת סימון האוסר עבודה — ואין מסלול שבו מעסיק יכול להוציא עבורם היתר. זכות עבודה חופשית קיימת לבני זוג של מחזיקי הכרטיס הכחול, מהגרים מיומנים, חוקרים והעברות פנים-ארגוניות; במסלול האקדמי היא אינה קיימת. משפחה שבה שני בני הזוג צריכים להתפרנס — זהו שיקול מרכזי בבחירה בין המסלול האקדמי למסלול העבודה.
• דרישה פיננסית נוספת: כדי לצרף בן/בת זוג, עליכם להוכיח יכולת כלכלית משותפת שעומדת ברף שכר המינימום בהולנד (כאמור, כ-2,300 אירו לחודש). מדובר בדרישה כלכלית גבוהה משמעותית מזו הנדרשת מסטודנט יחיד, ויש להיערך לכך מבעוד מועד.

עלויות ודרך להמשך

• אגרת בקשה: עלות הגשת הבקשה ל-IND עמדה על 228 אירו בשנת 2024, והתעדכנה נכון לשנת 2026 לסך של 254 אירו.
• היום שאחרי הלימודים: מיד עם סיום התואר, תיפתח בפניכם הזכאות להגיש בקשה לוויזת "שנת חיפוש" (Zoekjaar). ויזה זו תעניק לכם שנה נוספת בהולנד עם זכויות עבודה מלאות כדי למצוא עבודה קבועה ולבסס את מעמדכם במדינה.

שאלות נפוצות

האם בן או בת הזוג שלי יוכלו לעבוד בהולנד? תלוי לגמרי במסלול שדרכו נכנסתם. במסלול העובד המיומן, בכרטיס הכחול האירופי, בוויזת שנת החיפוש ובאמנת הידידות — בן או בת הזוג מקבלים אישור עבודה פתוח ויכולים לעבוד בכל משרה. במסלול איחוד המשפחות עם אזרח האיחוד האירופי, זכות העבודה מתקבלת כבר עם מדבקת השהייה, עוד לפני ההחלטה הסופית. לעומת זאת, בן או בת זוג של סטודנט אינם רשאים לעבוד כלל — לא כשכירים ולא באמצעות היתר מעסיק. זהו הבדל שמשנה מהותית את התמונה למשפחות ששני בני הזוג בהן צריכים להתפרנס.

כמה כסף צריך להראות מראש? משתנה לפי מסלול. סטודנט נדרש להוכיח 13,569.24 אירו לשנת לימודים, שהם 1,130.77 אירו לחודש. באמנת הידידות נדרשת הפקדה של 4,500 אירו בחשבון עסקי הולנדי, שנשארת אצלכם ואינה אגרה. במסלול איחוד המשפחות עם אזרח הולנדי, בן הזוג המזמין נדרש להכנסה חודשית ברוטו של 2,337 אירו נכון ליולי 2026, סכום שמתעדכן ב-1 בינואר וב-1 ביולי. במסלולי העבודה אין דרישת הון עצמי — הבסיס הוא השכר.

מה קורה אם מפטרים אותי במסלול העובד המיומן? יש תקופת חיפוש לפני שהאשרה פוקעת: שלושה חודשים, או שישה חודשים למי שמחזיק באשרה שנתיים ומעלה — הרחבה שנכנסה לתוקף ב-22 במאי 2026. הספירה מתחילה ביום סיום החוזה הרשמי, והיא אינה יכולה לחרוג מתאריך התפוגה של האשרה. את המשרה החדשה צריך למצוא אצל מעסיק שעומד בתנאי המסלול, ובעמידה ברף השכר התקף במועד תחילת העבודה.

האם אצטרך לוותר על האזרחות הישראלית? ככלל כן. החוק ההולנדי דורש מרוב המתאזרחים לוותר על אזרחותם הקודמת, והחריגים צרים — בין היתר מי שנשוי או רשום כשותף לאזרח הולנדי במועד חתימת הצו, ומי שמדינתו אינה מאפשרת ויתור (ישראל אינה כזו). ילדים קטינים המתאזרחים יחד עם הוריהם אינם נדרשים לוותר על אזרחותם, גם כאשר ההורים כן.

כמה זמן לוקח עד אזרחות הולנדית? כיום נדרשות חמש שנות שהייה חוקית ורצופה, מעבר מבחן האינטגרציה ברמת A2, ועמידה בשאר תנאי החוק. מאז ספטמבר 2025 מקדמת הממשלה הצעה להאריך את התקופה לעשר שנים ולהעלות את רף השפה ל-B1. ההצעה טרם אושרה, אך לפי נוסחה הכללים הישנים ימשיכו לחול רק על מי שכבר הגיש את הבקשה לפני כניסת החוק לתוקף — עצם המגורים בהולנד לפני השינוי אינו שומר על תקופת חמש השנים.