אזרחות ליטאית לישראלים — השבת אזרחות ליוצאי ליטא

תהליך השבת האזרחות הליטאית פתח עבור ישראלים רבים שמשפחתם הגיעה מליטא שער לדרכון אירופאי. עם זאת, הדרך כרוכה בהבנה מדויקת של החוק, בחיפוש מסמכים בארכיונים ובתהליך בירוקרטי מובנה. מדריך זה, המבוסס על נהלים רשמיים נכון לאוגוסט 2026, יפרט את כל מה שאתם צריכים לדעת.

⚠️ עדכון חשוב מרץ 2026: פסיקת בית משפט בליטא יצרה אי-ודאות משפטית זמנית והובילה להשעיית הטיפול באלפי בקשות. אף שחוק האזרחות לא השתנה, יש מקום לבדוק את המצב ישירות מול הרשויות לפני תחילת התהליך, שכן ייתכנו עיכובים.

פרק 1: מפת הדרכים — שני המסלולים והבחירה הקריטית

החוק הליטאי מציע שני מסלולים עיקריים לקבלת אזרחות על בסיס מוצא. עבור ישראלים, ההבדל ביניהם קריטי ונוגע לשאלת האזרחות הכפולה.

מסלול 1: השבת אזרחות (Reinstatement of Citizenship)

זהו המסלול הרלוונטי והפופולרי ביותר עבור ישראלים. הוא מיועד לצאצאיו של אדם שהחזיק באזרחות הרפובליקה של ליטא בתקופה שבין 1918 ל-1940.

• קהל יעד: ילדים, נכדים ונינים של אזרחי ליטא מהתקופה שלפני הכיבוש הסובייטי.
• היתרון המרכזי: מסלול זה מאפשר החזקת אזרחות כפולה (ליטאית וישראלית), בתנאי שאב המשפחה עזב את ליטא לפני 11 במרץ 1990. כמעט כל יהודי ליטא וצאצאיהם עומדים בתנאי זה.
• פטורים: התהליך אינו דורש ידיעת השפה הליטאית, מגורים במדינה או מבחן חוקה.

מסלול 2: קבלת אזרחות לצאצא אתני (Citizenship by Descent)

מסלול זה מיועד לאנשים ממוצא ליטאי (לפחות אחד ההורים, הסבים או הסבתות הוא ליטאי אתני) שאינם יכולים להוכיח שהם או אבותיהם החזיקו באזרחות ליטאית לפני 1940.

• קהל יעד: אנשים בעלי שורשים ליטאיים אתניים שלא החזיקו באזרחות רשמית.
• החיסרון המרכזי: ככלל, מסלול זה מחייב ויתור על כל אזרחות אחרת. לכן, הוא כמעט אינו רלוונטי לרוב הישראלים שאינם מעוניינים לוותר על אזרחותם.

לסיכום, הבחירה ברורה: עבור צאצאים של יוצאי ליטא, המסלול הנכון והכמעט יחיד הוא השבת אזרחות, המאפשר החזקה בדרכון ישראלי וליטאי במקביל.

אם אתם שוקלים גם מדינות אחרות, ההשוואה בין מסלולי האזרחות האירופיים מכוח שורשים נמצאת במדריך אזרחות אירופית מכוח שורשים, ומבט רחב יותר על כלל אפשרויות האזרחות השנייה — במדריך השוואת מסלולי אזרחות שנייה.

פרק 2: תנאי זכאות — בדיקה עצמית

לפני שצוללים לארכיונים, חשוב לוודא שאתם עומדים בתנאי הסף. השתמשו בטבלה הבאה לבדיקה עצמית מהירה. תשובה חיובית על כל השאלות מעידה על סבירות גבוהה לזכאות.

מקרה שכיח: אב המשפחה לא הגיע ישירות לישראל

חלק גדול מיוצאי ליטא לא עלו ארצה מליטא עצמה. סבא שעזב בשנות העשרים לדרום אפריקה, לארה"ב או לאמריקה הלטינית, קיבל שם אזרחות מקומית, והמשפחה הגיעה לישראל רק בדור הבא — מקרה נפוץ מאוד.

עד 2022 המצב הזה היה מכשול: בעקבות פסיקת בית המשפט העליון הליטאי מנובמבר 2020, מי שרכש אזרחות זרה לפני 15.6.1940 נחשב כמי שאיבד את אזרחותו הליטאית לפני התאריך הקובע, וצאצאיו נדחו. תיקון החוק מ-28 בינואר 2022 ביטל את המכשול וקבע שדי בהחזקת אזרחות ליטאית בכל עת לפני 15.6.1940. מי שבקשתו נדחתה בשנים 2020 עד 2022 מהנימוק הזה — יכול להגיש מחדש.

מה שכן משתנה במקרה כזה הוא כובד המסמכים: השרשרת צריכה לקשור בין ליטא, מדינת הביניים וישראל, ולעיתים נדרשים מסמכים משלוש מדינות ובשלוש שפות.

פרק 3: ציד המסמכים — ארכיונים ומקורות

זהו לב התהליך. ללא "נייר" המוכיח את אזרחותו של הסבא-רבא, לא ניתן להתקדם. עליכם למצוא לפחות מסמך רשמי אחד שקושר את אב המשפחה לאזרחות ליטאית בתקופה הרלוונטית.

אילו מסמכים נחשבים להוכחת אזרחות?

הרשויות בליטא מכירות במגוון מסמכים רשמיים שהונפקו בין 1918 ל-1940. ככל שהמסמך ישיר יותר, כך הוא חזק יותר:

• דרכון ליטאי (חיצוני או פנימי): ההוכחה החזקה ביותר.
• תעודת זהות ליטאית (Personal Identity Card).
• תעודות ממרשם האוכלוסין: תעודת לידה, נישואין וכו' המציינות במפורש אזרחות ליטאית. לא כל תעודת לידה מציינת זאת.
• מסמכים המעידים על שירות בצבא ליטא: פנקס שירות צבאי, תעודת קצין.
• מסמכים המעידים על עבודה בשירות המדינה.
• רישומים מפנקסי בוחרים או מרשימות מיסים המציינים אזרחות.

כיצד לאתר את המסמכים?

שלב 1: חיפוש ראשוני במקורות ישראליים ובינלאומיים

• הארכיון הציוני המרכזי והסוכנות היהודית: חפשו תיקי עלייה, בקשות לסרטיפיקטים ומסמכים שהוגשו עם ההגעה לארץ.
• יד ושם: מאגר השמות ודפי העד עשויים להכיל פרטים על מקום מגורים, תאריכי לידה ושמות מקוריים שיכולים לסייע בחיפוש בארכיונים הליטאיים.
• LitvakSIG (Lithuanian-Jewish Special Interest Group): כלי מחקר גנאלוגי חיוני. מאגר הנתונים המקוון שלו (ALD) מכיל מיליוני רשומות מתורגמות מארכיונים ליטאיים.
  • חשוב לדעת: LitvakSIG הוא נקודת התחלה, לא ראיה רשמית. הרשויות בליטא אינן מקבלות צילום מסך מהאתר כהוכחה. יש להשתמש במידע מהאתר (כגון מספר תיק ועמוד) כדי להזמין את המסמך המקורי מהארכיון הליטאי.

שלב 2: פנייה ישירה לארכיונים בליטא

הגוף המרכזי הוא הארכיון ההיסטורי של מדינת ליטא (LVIA), המחזיק ברוב הרשומות הרלוונטיות מלפני 1940.

• תהליך הפנייה: ניתן לשלוח בקשת חיפוש בדוא"ל או דרך מערכת השירותים המקוונת של הארכיון (כתובת הפנייה העדכנית מתפרסמת באתר הארכיון). יש לספק פרטים רבים ככל האפשר: שם מלא (כולל איותים אפשריים), תאריך לידה, שמות ההורים, עיר או עיירת מגורים.
• עלות: החיפוש כרוך בתשלום לפי מחירון שמאשר משרד התרבות הליטאי. חיפוש נקודתי של רשומה אחת נמצא בסדר גודל של כמה עשרות אירו; חיפוש מקיף שדורש שעות עבודה בארכיון יקר יותר. המחירון העדכני מתפרסם באתר שירות הארכיונים הליטאי, ושם אפשר לבדוק אותו לפני שמזמינים.
• זמן המתנה: הארכיון מקבל כמות גדולה של פניות גנאלוגיות, וההמתנה לתשובה נעה בין כמה שבועות לכמה חודשים ואף יותר.

אתגרים נפוצים ופתרונות

• שם משפחה שעבר "עברות" (למשל, Levitas הפך ללוי): הפער בין השם המקורי לשם הישראלי הוא מכשול נפוץ. הפתרון הוא מסמך ישראלי רשמי. ניתן להוציא "תעודה המעידה על שינוי שם" מרשות האוכלוסין וההגירה. מסמך זה, לאחר תרגום ואישור אפוסטיל, מגשר על הפער באופן רשמי.
• היעדר תעודת לידה: אם לא נמצאה תעודת לידה, ניתן לחפש מסמכים חלופיים כמו רישום במפקד אוכלוסין, פנקס בית כנסת או רשימות מיסים.
• לידה במחנה עקורים: עבור ניצולי שואה שנולדו במחנות עקורים לאחר המלחמה, יש לאתר את מסמכי האזרחות של הוריהם מלפני 1940.

פרק 4: התהליך שלב-אחר-שלב

לאחר שאיתרתם את המסמך המוכיח את הזכאות, מתחיל השלב הבירוקרטי של הגשת הבקשה. כיום התהליך כולו מנוהל דיגיטלית דרך פלטפורמה אחת מרכזית.

הגשה מקוונת חובה דרך MIGRIS

כל הבקשות להשבת אזרחות מוגשות באופן אלקטרוני דרך מערכת המידע הליטאית להגירה (MIGRIS). אין עוד אפשרות להגיש בקשה פיזית מההתחלה.

שלבי התהליך:

1. איסוף וארגון התיק: לפני שניגשים למערכת, יש לוודא שכל המסמכים ברשותכם.
2. מילוי הבקשה המקוונת: נכנסים לפורטל MIGRIS, פותחים בקשה חדשה להשבת אזרחות וממלאים את כל הפרטים האישיים וההיסטוריים.
3. העלאת סריקות: סורקים את כל המסמכים באיכות גבוהה ומעלים אותם למערכת.
4. בדיקה ראשונית: לאחר שליחת הבקשה, מחלקת ההגירה בליטא תבצע בדיקה ראשונית של המסמכים שהועלו.
5. הזמנה להצגת מסמכים מקוריים: אם הבקשה תקינה, תקבלו הודעה במערכת MIGRIS המזמינה אתכם להגיע פיזית להציג את המסמכים המקוריים. יש לכם 4 חודשים מרגע קבלת ההודעה לעשות זאת.
6. הגשה פיזית: קונסוליה בת"א או משרד בווילנה
   • האופציה הנוחה – הקונסוליה הליטאית בתל אביב: קובעים תור ומגיעים עם כל המסמכים המקוריים. זו הדרך שבה פועלים רוב הישראלים, והיא כרוכה בעמלה קונסולרית (פירוט בפרק 5).
   • האופציה המהירה (פוטנציאלית) – הגשה ישירה למשרדי MIGRIS בווילנה: אם אתם נמצאים בליטא, ניתן לגשת ישירות למשרדי רשות ההגירה. ייתכן שהדבר יקצר במעט את זמני הטיפול, אך ההבדל אינו תמיד משמעותי.
7. המתנה להחלטה: לאחר הגשת מסמכי המקור, הבקשה עוברת לטיפול סופי. ניתן לעקוב אחר הסטטוס דרך מערכת MIGRIS.
8. קבלת החלטה: ההודעה הסופית על אישור או דחיית הבקשה תופיע במערכת.

אחרי האישור — הנפקת הדרכון ותעודת הזהות

אישור הבקשה במערכת אינו מייצר דרכון. זהו שלב נפרד, שמתחיל בקביעת תור חדש בשגרירות בתל אביב או במשרדי מחלקת ההגירה בליטא. כל מי שאושר — כולל קטינים — נדרש להתייצב אישית לצילום ולמסירת טביעות אצבע. ההנפקה בנציגות כרוכה באגרה קונסולרית נפרדת (פירוט בפרק 5), ומשך ההנפקה הוא בדרך כלל שלושה שבועות עד חודשיים.

תוקף הדרכון הליטאי הוא עשר שנים לבגירים וחמש שנים לילדים בגילי 5 עד 16 — כלומר משפחה עם ילדים תתכנן חידוש בתדירות גבוהה יותר מזו של הדרכון הישראלי. ילדים שייוולדו לאחר שההורה כבר אזרח ליטאי הם אזרחים מכוח לידה, ורישומם בקונסוליה הוא מה שמאפשר להנפיק להם דרכון.

רשימת המסמכים המלאה להגשה

• דרכון ישראלי בתוקף.
• הוכחת אזרחות של אב/אם קדמון: המסמך המקורי שאיתרתם בארכיון.
• הוכחת שרשרת משפחתית: תעודות לידה ונישואין של כל הדורות, מהמבקש ועד לאותו אב/אם קדמון (למשל: תעודת הלידה שלכם, תעודת הלידה של אביכם, תעודת הלידה של סבכם).
• הוכחת עזיבת ליטא לפני 1990: לרוב, מסמכי העלייה לישראל או דרכונים ישנים מספיקים לשם כך.
• מסמכים על שינוי שם: "תעודה המעידה על שינוי שם" אם רלוונטי.
• תעודת מידע פלילי (תעודת יושר) — אם תידרש: התעודה אינה מופיעה ברשימת המסמכים הרשמית להשבת אזרחות, אך ייתכן שתתבקשו להציג אותה. במקרה כזה חשוב לדעת שמשטרת ישראל אינה מוסרת את התעודה לידי המבקש אלא שולחת אותה ישירות לגוף המורשה — הקונסוליה או הנציגות הזרה. הרשימה המחייבת לתיק שלכם מוצגת בתוך מערכת MIGRIS לאחר פתיחת הבקשה.
• תרגום ואפוסטיל:
  • כל המסמכים שהונפקו בישראל (תעודות לידה, נישואין וכו') חייבים לשאת חותמת אפוסטיל ממשרד החוץ בירושלים.
  • לאחר קבלת האפוסטיל, כל המסמכים (למעט הדרכון) חייבים להיות מתורגמים לליטאית על ידי מתרגם מוסמך. (הרחבה על תרגום נוטריוני ואפוסטיל למסמכים ישראליים — במדריך נוטריון, תרגום ואפוסטיל.)
  • התרגום כולל גם את הטקסט שעל חותמת האפוסטיל עצמה, לא רק את גוף התעודה. הסדר הוא: קודם אפוסטיל, אחר כך תרגום של המסמך והחותמת יחד.
  • מערכת MIGRIS דורשת שכל מסמך יועלה כקובץ אחד המכיל את שלושת החלקים ברצף — התעודה, האפוסטיל והתרגום המאושר. העלאה של שלושה קבצים נפרדים מחזירה את התיק להשלמות.

הגשה עבור משפחות וקטינים

תהליך השבת האזרחות מאפשר להורים להגיש בקשה גם עבור ילדיהם הקטינים, ובכך להבטיח את האזרחות האירופית לדור הבא.

• הגשה משותפת: הורה המגיש בקשה להשבת אזרחות יכול להגיש במקביל בקשות עבור ילדיו הקטינים (עד גיל 18) דרך מערכת MIGRIS.
• הסכמת הורים: ככלל, נדרשת הסכמה של שני ההורים להגשת הבקשה עבור קטין, גם אם רק אחד מהם הוא הזכאי לאזרחות.
• הסכמת הקטין (גיל 14–18): על פי חוק האזרחות הליטאי, קטינים בגילאי 14 עד 18 חייבים לחתום על טופס הסכמה בכתב לקבלת האזרחות. ללא הסכמה זו, לא ניתן לאשר את בקשתם.
• אזרחות כפולה: קטינים המקבלים אזרחות ליטאית במסלול זה זכאים להחזיק באזרחות כפולה לכל חייהם, ואינם נדרשים לבחור בין האזרחויות בהגיעם לגיל 18.

מה קורה אם הבקשה נדחית?

אם הבקשה נדחית, תקבלו נימוק רשמי. לרוב ניתן לערער על ההחלטה בבית המשפט לעניינים מנהליים בליטא. הליך הערעור מתנהל לפי סדרי הדין הליטאיים, ולרוב נדרש לשם כך עורך דין מקומי.

פרק 5: עלויות ולוחות זמן — ציפיות ריאליות

התהליך דורש סבלנות והשקעה כספית. חשוב להבין את סדרי הגודל כדי להיערך בהתאם.

פירוט עלויות התהליך

הטבלה הבאה מציגה טווח עלויות משוער. המחירים עשויים להשתנות בין ספקים. שימו לב: תעריפי האגרות הממשלתיות מתעדכנים מעת לעת, ויש לוודא את הסכום המדויק במקורות הרשמיים טרם ההגשה.

חישוב לתיק משפחתי: רוב הסעיפים בטבלה הם פר-אדם ולא פר-משפחה. אגרת המדינה, העמלה הקונסולרית ואגרת הדרכון נגבות מכל מבקש בנפרד, וכך גם התרגום של התעודות האישיות. מה שכן משותף למשפחה הוא המחקר הארכיוני והוכחת האזרחות של אב המשפחה — מסמך אחד שמשרת את כל המגישים. משפחה של ארבעה שמגישה יחד תגיע באגרות בלבד לסדר גודל של אלפי אירו, לפני תרגומים ואפוסטיל.

לוח זמנים ריאלי מקצה לקצה

• שלב 1: איסוף מסמכים ומחקר ארכיוני: 2–6 חודשים.
• שלב 2: תרגום, אפוסטיל והכנת התיק: 1–2 חודשים.
• שלב 3: טיפול בבקשה במחלקת ההגירה (מהגשה ועד החלטה): 4–12 חודשים, ולעיתים יותר בתיקים מורכבים.

סה"כ זמן טיפול צפוי מקצה לקצה: כשנה עד שנתיים.

עשה זאת בעצמך או היעזרות באיש מקצוע?

• מתי ניהול עצמאי מספיק? אם התיק שלכם "נקי" ופשוט: יש לכם כבר מסמך הוכחה ברור, השרשרת הדורית קצרה ואין סיבוכי שמות. ניהול עצמאי של התהליך חוסך אלפי אירו.
• מתי ליווי מקצועי משנה את התמונה? משרד עורכי דין שמכיר את התחום הליטאי לעומק חוסך בעיקר את מה שעולה הכי ביוקר בתהליך הזה — טעויות. תיק שמוגש חסר חוזר להשלמות ומאבד חודשים; מסמך שהוזמן מהארכיון הלא נכון הוא כסף וזמן שירדו לטמיון; ניסוח שגוי של הקשר המשפחתי מחייב הגשה מחדש. מי שמכיר את הפרשנות הנוכחית של מחלקת ההגירה יודע גם אילו מסמכים מתקבלים כראיה ישירה ואילו לא, ומה עושים כששרשרת התעודות חסרה חוליה. זה רלוונטי במיוחד בתיקים עם פערי שמות, עם מדינת ביניים בדרך לישראל, או עם שרשרת דורית ארוכה.

פרק 6: השלכות מעשיות — מה מקנה הדרכון הליטאי

קבלת האזרחות הליטאית אינה רק סגירת מעגל היסטורית, אלא גם פתיחת דלת להזדמנויות רבות כחלק מהאיחוד האירופי.

הזכויות המעשיות של אזרחות אירופית

הדרכון הליטאי מקנה את כל הזכויות של אזרח האיחוד האירופי (EU):

• חופש תנועה, מגורים ועבודה: הזכות לגור, לעבוד, ללמוד או לפרוש בכל אחת מ-27 מדינות האיחוד האירופי (וכן באיסלנד, ליכטנשטיין, נורווגיה ושווייץ) ללא צורך בוויזה או באישור עבודה.
• חיסכון בוויזות: כניסה ללא ויזה למדינות רבות ברחבי העולם, כולל ארה"ב (במסגרת תוכנית ESTA), קנדה, אוסטרליה ועוד.
• השכלה גבוהה מסובסדת: גישה לאוניברסיטאות ברחבי אירופה בתנאי קבלה ובעלויות של אזרח מקומי, שלעיתים קרובות נמוכות משמעותית או אפסיות.
• שירותים קונסולריים: זכאות להגנה קונסולרית מכל נציגות של מדינה החברה באיחוד האירופי במדינות שבהן אין נציגות ליטאית.

מעמד בן/בת הזוג (איחוד משפחות)

נקודה קריטית עבור משפחות היא מעמדו של בן או בת הזוג שאינם זכאים לאזרחות מכוח קשר דם. חשוב להבהיר: בן/בת הזוג אינם מקבלים אזרחות ליטאית אוטומטית בעקבות אישור הבקשה של בן הזוג הזכאי. עם זאת, האזרחות האירופית של בן הזוג הזכאי מקנה זכויות משמעותיות למשפחה כולה:

• מעבר למדינה אחרת באיחוד האירופי: אם האזרח הליטאי מחליט להעתיק את מגוריו למדינה אחרת באיחוד האירופי (שאינה ליטא), בן/בת הזוג זכאים להצטרף אליו מתוקף חוקי חופש התנועה של האיחוד האירופי, ולקבל אשרת שהייה ועבודה (Residence Card) באותה מדינה.
• מעבר לליטא: אם המשפחה מחליטה להגר לליטא עצמה, התהליך כפוף לחוקי ההגירה הלאומיים של ליטא, המאפשרים הוצאת אשרת תושבות זמנית לבן/בת הזוג מתוקף איחוד משפחות.
• אזרחות עתידית: בן/בת הזוג יוכלו לבקש אזרחות ליטאית (או של המדינה האירופית בה ישתקעו) רק לאחר עמידה בתנאי התאזרחות רגילים, הכוללים לרוב מגורים רצופים של מספר שנים, מבחני שפה וידיעת החוקה.

השלכות מיסוי לישראלים

החזקת אזרחות ליטאית אינה הופכת אתכם אוטומטית לחייבים במס בליטא. חבות המס נקבעת לפי תושבות המס שלכם, ולא לפי האזרחות.

• אמנת מס ישראל-ליטא: בין המדינות קיימת אמנה למניעת כפל מס, שנכנסה לתוקף ב-2007. האמנה מבטיחה שלא תשלמו מס כפול על אותה הכנסה.
• מבחן "מרכז החיים": כל עוד מרכז החיים שלכם (מגורים, משפחה, עבודה, אינטרסים כלכליים) נותר בישראל, תישארו תושבי ישראל לצרכי מס ותשלמו מיסים בישראל על הכנסותיכם הגלובליות.
• לסיכום: עבור ישראלי שממשיך לחיות בישראל, לאזרחות הליטאית אין השפעה מיידית על חבות המס. המצב משתנה רק אם תחליטו להעתיק את מרכז חייכם לליטא או למדינה אחרת. למידע נוסף, ניתן לעיין במדריך לניתוק תושבות ומיסוי.

חובות ותנאים לאיבוד האזרחות

אזרחות מגיעה עם זכויות, אך גם עם חובות. ישנן מספר נסיבות שבהן ניתן לאבד את האזרחות הליטאית לאחר קבלתה, או כאלו העלולות להוות מכשול עוד בשלב הבקשה:

ההקשר הישראלי: שירות צבאי בצבא זר

סעיף 24 לחוק האזרחות הליטאי קובע שאזרח ליטאי שנמצא בשירותה של מדינה אחרת ללא היתר מממשלת ליטא עלול לאבד את אזרחותו, וההגדרה בחוק כוללת שירות צבאי. הסעיף מנוסח באופן כללי ואינו מחריג במפורש את מי שמחזיק בכפל אזרחות מכוח מסלול ההשבה.

>

בפועל, שירות בצה"ל אינו נמנה עם עילות הדחייה של בקשות השבה, ולא ידוע על מקרים שבהם ישראלים איבדו אזרחות ליטאית בשל שירות סדיר או מילואים. הפער בין נוסח החוק לבין היישום הוא הסיבה שמשפחות עם ילדים לקראת גיל גיוס בוחרות לעיתים לברר את הנקודה מול השגרירות או מול עורך דין ליטאי לפני שמגישים.

• רכישת אזרחות אחרת (שלא במסגרת החריגים): אם אזרח ליטאי רוכש אזרחות של מדינה אחרת שלא במסגרת החריגים המאפשרים כפל אזרחות (כמו מסלול השבת האזרחות), הוא עלול לאבד את אזרחותו הליטאית.
• בגידה או פעילות נגד המדינה: מעשים חמורים נגד ביטחונה של הרפובליקה של ליטא.

בליטא יש חובת שירות צבאי לגברים (הוחזרה ב-2015). נשים אינן מחויבות בשירות חובה כיום, אך נשקלת האפשרות להרחיב את החובה גם אליהן בעתיד.

שאלות נפוצות

האם שירות בצה"ל פוסל את הבקשה? לא. שירות בצה"ל אינו נמנה עם עילות הדחייה של בקשות להשבת אזרחות, ולא ידוע על ישראלים שנפסלו בגללו. סעיף 24 לחוק הליטאי אמנם קובע שאזרח ליטאי הנמצא בשירותה של מדינה זרה ללא היתר עלול לאבד את אזרחותו, וההגדרה כוללת שירות צבאי — אבל הסעיף עוסק באובדן אזרחות קיימת ולא בפסילת מועמד, ולא ידוע על יישום שלו כלפי ישראלים.

האם אצטרך לוותר על הדרכון הישראלי? במסלול השבת האזרחות — לא, בתנאי שאב המשפחה עזב את ליטא לפני 11 במרץ 1990. כמעט כל יוצאי ליטא בישראל עומדים בתנאי הזה. במסלול השני, של צאצא ליטאי אתני שאינו יכול להוכיח אזרחות היסטורית, הכלל הפוך: הוא מחייב ויתור על אזרחות אחרת, ולכן כמעט אינו רלוונטי לישראלים.

סבא שלי עזב את ליטא בשנות העשרים לדרום אפריקה והתאזרח שם — עדיין יש זכאות? כן. עד 2022 המקרה הזה נדחה: בעקבות פסיקת בית המשפט העליון הליטאי מנובמבר 2020, מי שרכש אזרחות זרה לפני 15.6.1940 נחשב כמי שאיבד את אזרחותו הליטאית. תיקון החוק מ-28 בינואר 2022 קבע שדי בהחזקת אזרחות ליטאית בכל עת לפני 15.6.1940 — כלומר גם מי שהיגר והתאזרח במקום אחר. מי שנדחה בין 2020 ל-2022 מהנימוק הזה יכול להגיש מחדש.

כמה זה עולה למשפחה, ולא ליחיד? רוב האגרות הן פר-אדם. אגרת המדינה על בקשת השבה היא 120 אירו לכל מבקש, ומי שמגיש את מסמכי המקור בשגרירות בתל אביב משלם עוד כ-200 אירו קונסולריים לכל בקשה. אחרי האישור נוספת אגרת הנפקת דרכון — כ-140 אירו לבגיר וכ-70 אירו לקטין. מה שכן משותף למשפחה הוא המחקר הארכיוני והוכחת האזרחות של אב המשפחה. משפחה של ארבעה מגיעה באגרות בלבד לסדר גודל של אלפי אירו.

כמה זמן זה לוקח? מחלקת ההגירה מטפלת בבקשה בדרך כלל בין ארבעה לשנים-עשר חודשים, ולעיתים יותר בתיקים מורכבים. לפני כן יש להוסיף את זמן איסוף המסמכים והמחקר הארכיוני, שיכול לקחת חודשים בפני עצמו. מקצה לקצה, הטווח המקובל הוא כשנה עד שנתיים. בתוך התהליך יש דדליין אחד שחשוב להכיר: אחרי הודעת מחלקת ההגירה שהמסמכים תקינים, יש ארבעה חודשים להציג את המקורות.

מה נדרש מהילדים בתהליך? הורה יכול לצרף לבקשתו ילדים עד גיל 18. ילדים בגילי 14 עד 18 נדרשים לחתום בעצמם על הסכמה בכתב לקבלת האזרחות — בלעדיה הבקשה שלהם אינה מאושרת. אחרי האישור, כל ילד נדרש להתייצב אישית בשגרירות לצילום ולטביעות אצבע, ותוקף הדרכון שלו הוא חמש שנים (בגילי 5 עד 16) לעומת עשר לבגירים.