אזרחות אירופית מכוח שורשים: סקירת מסלולים

פרק 1: מהי אזרחות מכוח שורשים, ולמה היא נוגעת לישראלים

לישראלים רבים יש שורשים עמוקים באירופה, ורבים מהם זכאים לאזרחות של אחת ממדינות האיחוד האירופי. הזכאות אינה תלויה במקום הלידה אלא במוצא המשפחתי. היא מבוססת על עיקרון משפטי שנקרא Jus Sanguinis ("דין הדם"): אזרחות עוברת בירושה מהורה לילד. רוב מדינות האיחוד האירופי פועלות לפיו, בניגוד ל-Jus Soli ("דין הקרקע"), שנהוג במדינות כמו ארה"ב ונותן אזרחות לכל מי שנולד בהן.

היהודים הגיעו לישראל מכל קצוות אירופה, ולכן לישראלים יש סיכוי גבוה במיוחד להיות זכאים לאזרחות מכוח שורשים. משפחות רבות שעלו לישראל לפני קום המדינה או אחריו שמרו, לפעמים בלי לדעת, על זכותם של צאצאיהן לאזרחות במדינת המוצא. האירועים בישראל ובעולם מאז 2021, יחד עם יוקר המחיה, הגדילו מאוד את ההתעניינות בזכאות הזו ואת מספר מי שמממשים אותה.

מה נותנת אזרחות אירופית בפועל

דרכון של אחת מ-27 המדינות החברות באיחוד האירופי נותן מעמד של "אזרח האיחוד", ואיתו זכויות רבות:

• חופש תנועה ומגורים: הזכות לגור, לעבוד, ללמוד או לפרוש בכל אחת ממדינות האיחוד (וגם באיסלנד, בליכטנשטיין, בנורווגיה ובשווייץ), בלי ויזה ובלי אישור מיוחד.
• עבודה: הזכות לעבוד בכל מדינה באיחוד בלי אשרת עבודה, עם אותן זכויות כמו האזרחים המקומיים.
• השכלה גבוהה מסובסדת: לימודים באוניברסיטאות ובמוסדות טובים באירופה, לעתים קרובות בשכר לימוד נמוך בהרבה, ולפעמים בחינם, כמו לאזרחים המקומיים.
• בריאות: גישה למערכת הבריאות הציבורית במדינה באיחוד שבה גרים, באותם תנאים כמו לאזרחים מקומיים.
• הגנה קונסולרית: אזרח האיחוד שנמצא במדינה מחוץ לאיחוד, ואין בה נציגות ישראלית, זכאי לעזרה מכל שגרירות או קונסוליה של מדינה אחרת באיחוד.

המדריך סוקר את המסלולים העיקריים לאזרחות אירופית מכוח שורשים, מפרט את התנאים ואת המכשולים, ומסביר מה המשמעות המעשית לאזרח ישראלי.

פרק 2: המסלולים: אילו מדינות נוגעות לישראלים

הצעד הראשון הוא לברר מול איזו מדינה אתם זכאים. לכל מדינה חוקים, תנאים וחריגים משלה. הטבלה מרכזת את המסלולים העיקריים לישראלים, כדי שתקבלו תמונה ראשונה ותדעו במה להתמקד.

הערה: הנתונים בטבלה, ובעיקר זמני הטיפול, הם הערכות לפי מידע רשמי וניסיון. התהליך עצמו עשוי להיות מסובך יותר, ולכלול גם הוצאות על ייעוץ משפטי, אימות מסמכים ועוד. האגרות של כל מסלול מפורטות בפרקי המדינות בהמשך.

פרק 3: מרכז אירופה: גרמניה ואוסטריה

השורשים של ישראלים רבים מובילים לגרמניה ולאוסטריה. בשנים האחרונות שתי המדינות שינו מאוד את חוקי האזרחות שלהן, מתוך הכרה באחריות היסטורית, ופתחו דלתות שהיו סגורות עשרות שנים.

גרמניה: שלושה מסלולים לתיקון העבר

החוק הגרמני, שהיה נוקשה בעבר, מציע כיום כמה מסלולים שמתאימים במיוחד לצאצאי יהדות גרמניה. מבחינה משפטית הם אינם "בקשת התאזרחות", אלא "הצהרה שהאזרחות קיימת" או "השבת אזרחות".

1. סעיף 116(2) לחוקה הגרמנית: המסלול הוותיק והמוכר ביותר, לצאצאים של אזרחים גרמנים שאזרחותם נשללה מסיבות פוליטיות, גזעיות או דתיות בין 30 בינואר 1933 ל-8 במאי 1945. המסלול מעניק אזרחות ישירות, אבל בעבר היה מוגבל לצאצאים של מי שהיה אזרח בפועל.
2. סעיף 15 לחוק האזרחות (תיקון 2021): התיקון הזה מרחיב מאוד את מעגל הזכאים, ונוגע לישראלים רבים: הוא כולל גם צאצאים של אנשים שלא היו אזרחים גרמנים, אבל גרו בגרמניה דרך קבע, נרדפו על ידי הנאצים ונאלצו לעזוב. אם סבא או סבתא שלכם גרו בגרמניה וברחו ממנה, גם אם היה להם דרכון פולני או אחר, ייתכן שאתם זכאים לאזרחות.
3. "אזרחות בהצהרה" (סעיף 5, תיקון 2021): המסלול הזה מתקן אפליה מגדרית היסטורית. עד 1975 אזרחות גרמנית עברה בעיקר דרך האב. מי שנולד לאם גרמנייה ולאב זר לפני 1975 ולא קיבל אזרחות יכול לקבל אותה עכשיו (גם לצאצאיו), בהגשת הצהרה. שימו לב: המועד האחרון להגשת בקשה במסלול הזה הוא 19 באוגוסט 2031. למי ששוקל לעבור לגרמניה בפועל: מסלולי הוויזה, השהייה והאזרחות מרוכזים במדריך ויזות ואזרחות בגרמניה.

עיקרי המסלולים הגרמניים:

• שירות בצה"ל והתאזרחות בישראל: בעבר התאזרחות בישראל או שירות בצה"ל יכלו לקטוע את "שרשרת האזרחות". תיקוני החקיקה האחרונים, בעיקר במסלולי ההשבה לנרדפי הנאצים, ביטלו את המכשול הזה ברובו. כיום גם התאזרחות בישראל של סבא שלכם, ניצול שואה, אינה פוסלת את הזכאות שלכם.
• עלויות וזמנים: מסלולי ההשבה הגרמניים, לפי §15 StAG ולפי Art. 116(2) GG, פטורים לגמרי מאגרה במשרד המנהל הפדרלי (BVA). הפטור מכוון: החוק הגרמני רואה במסלולים האלה פיצוי על רדיפות הנאצים (Wiedergutmachung). אגרה של 51 אירו חלה על מסלולים אחרים בחוק האזרחות הגרמני (כמו קביעת אזרחות רגילה לפי §5 StAG), ולא על השבה. יש גם הוצאות על תרגום, אימות נוטריוני (אפוסטיל) ועזרה משפטית, שאינן אגרות של BVA. ה-BVA לא מפרסם זמני טיפול רשמיים. לפי עורכי דין שעוסקים בתחום, הטיפול נמשך בפועל כשנתיים ויותר, בעיקר לפי §15 StAG, ובקשות לפי Art. 116(2) GG מסתיימות בדרך כלל מהר יותר. תיקים מסובכים יכולים להימשך 3 שנים ויותר.

אוסטריה: השבה בלי הגבלת דורות

ב-1 בספטמבר 2020 נכנס לתוקף באוסטריה תיקון היסטורי לחוק האזרחות (סעיף 58c), שמאפשר לצאצאים ישירים של קורבנות המשטר הנאצי לקבל בחזרה את האזרחות.

מי זכאי צאצאים ישירים, ילדים, נכדים, נינים וכן הלאה, בלי הגבלת דורות, של מי שהיה:

• אזרח אוסטרי.
• אזרח של אחת ממדינות האימפריה האוסטרו-הונגרית לשעבר (כמו פולין, צ'כיה, הונגריה), שגר דרך קבע בשטח אוסטריה של היום.

התנאי העיקרי הוא שבן המשפחה נאלץ לעזוב את אוסטריה לפני 15 במאי 1955 בגלל רדיפות המשטר הנאצי.

עיקרי המסלול האוסטרי:

• שירות בצה"ל: החוק האוסטרי אינו רואה בשירות חובה בצה"ל שירות מרצון בצבא זר, ולכן השירות אינו פוגע בזכאות. התיקונים האחרונים אף מקלים במקרים מסוימים על מי ששירת בקבע.
• עלויות וזמנים: ההכרה עצמה לפי §58c StbG לא כרוכה באגרה אוסטרית. אבל על תעודת האזרחות ועל הדרכון האוסטרי משלמים בקונסוליה אגרות רגילות (מעשרות עד מאות אירו). הטיפול קצר יחסית למדינות אחרות: 1-3 שנים.
• אזרחות כפולה: המסלול מאפשר במפורש להחזיק אזרחות נוספת, ולכן לא תצטרכו לוותר על האזרחות הישראלית.

פרק 4: מזרח אירופה: פולין, רומניה, ליטא, לטביה וקרואטיה

לישראלים רבים ממוצא מזרח-אירופי, הזכאות נובעת מאחת המדינות האלה. התהליכים שם שונים מאוד מבגרמניה ובאוסטריה: בדרך כלל הם לא מבוססים על תיקון עוול היסטורי, אלא על אישור אזרחות שכבר הייתה קיימת, או על שייכות תרבותית לעם.

פולין: אישור של אזרחות קיימת

בפולין ההליך הוא "אישור" אזרחות (Potwierdzenie): הרשויות מאשרות שהאזרחות הפולנית של סבא או סבתא שלכם מעולם לא אבדה, ועברה אליכם בירושה. את הבקשה מגישים למושל המחוז (Wojewoda) שבו המשפחה גרה.

המכשול העיקרי: שירות צבאי לפני 1951 לפי חוק האזרחות הפולני מ-1920, מי ששירת בצבא זר איבד אוטומטית את האזרחות הפולנית, והכלל הזה נוגע לישראלים רבים.

• אם סבא שלכם שירת בצה"ל לפני 19 בינואר 1951, הוא איבד את אזרחותו, והשרשרת נקטעה. גם שירות מילואים נחשב. הרשויות הפולניות אף מניחות מראש שמי שקיבל אזרחות ישראלית לפני 1951 שירת, ועל המבקש להוכיח אחרת.
• שירות בצבא הבריטי או בצבא אנדרס במלחמת העולם השנייה לא קוטע את השרשרת, כי בחוק היה חריג מפורש לצבאות שנלחמו בגרמניה.
• החוק שונה ב-19 בינואר 1951, ומאז שירות בצה"ל כבר אינו פוגע בזכאות.

עוד נקודות:

• נשים: בעבר, אישה פולנייה שנישאה לאזרח זר איבדה את אזרחותה. החוק שונה, אבל צריך לבדוק כל מקרה לגופו, לפי שנת הנישואין.
• עלויות וזמנים: האגרה הרשמית היא 277 זלוטי (כ-250 ש"ח), אבל רוב העלות היא על איתור מסמכים בארכיונים, תרגומים וייצוג משפטי. התהליך יכול להימשך כמה שנים. התנאים, המסמכים והעלויות מפורטים במדריך לאזרחות פולנית לישראלים.

רומניה: מסלול מבוקש ליוצאי "רומניה הגדולה"

חוק האזרחות הרומני מאפשר להשיב אזרחות (Redobândirea cetățeniei) למי שהיו אזרחים ואיבדו אותה, ולצאצאיהם. המסלול נוגע במיוחד לישראלים שמשפחותיהם באו משטחי "רומניה הגדולה", שכללו בעבר את בסרביה (היום חלק ממולדובה) ואת צפון בוקובינה (היום חלק מאוקראינה).

שני מסלולים עיקריים:

• סעיף 10: לצאצאים עד דרגה שנייה (נכדים) של אזרחים רומנים לשעבר.
• סעיף 11: המסלול הנפוץ והרחב יותר, לצאצאים עד דרגה שלישית (נינים) של מי שאזרחותו נשללה ממנו שלא מרצונו, למשל בגלל שינויי גבולות.

התהליך והדרישות: צריך לאסוף מסמכים שמוכיחים את הקשר המשפחתי ואת הלידה בשטחים האלה, כולל תעודות לידה ונישואין מהארכיונים ברומניה, במולדובה או באוקראינה, ותעודת יושר עדכנית מישראל.

פטורים מדרישת השפה: בני 65 ומעלה, מי שהיו בעצמם אזרחים רומנים (ומבקשים להשיב את האזרחות שלהם), קטינים מתחת לגיל 18 שכלולים בתיק של ההורים, ומי שלמדו שלוש שנים בתיכון ברומנית.

• עלויות וזמנים: אגרת הטיפול במסלול סעיף 11 (נינים) היא 200 אירו, ובמסלול סעיף 10 50-200 אירו (לפי סוג הבקשה). בנוסף משלמים 18 אירו על תעודת האזרחות כשהבקשה מאושרת. התהליך ידוע כארוך ומסובך, ויכול להימשך 3 עד 5 שנים. החוק החדש (14/2025) קובע יעד של שנתיים, עם אפשרות להאריך ב-6 חודשים, אבל עוד לא ברור אם היעד הזה יתממש בפועל.

ליטא ולטביה: המפתח הוא 1940

שתי המדינות הבלטיות מציעות מסלול לצאצאים של אזרחים שגרו בהן לפני הכיבוש הסובייטי ביוני 1940.

• ליטא: מאפשרת לצאצאים עד דור שלישי (נינים) של מי שהיה אזרח ליטאי בין 1918 ל-1940, ועזב לפני שליטא הכריזה שוב על עצמאותה במרץ 1990, לקבל בחזרה את האזרחות.
• לטביה: מסלול דומה לצאצאים של מי שהיה אזרח לטבי ב-17 ביוני 1940. צריכים להתקיים שלושה תנאים: (1) בן המשפחה היה אזרח לטבי ב-17.6.1940; (2) הוא ברח או גורש מלטביה בין 17.6.1940 ל-4.5.1990 (תקופת הכיבוש הסובייטי או הנאצי); (3) הוא לא יכול היה לחזור לגור בלטביה דרך קבע עד 4.5.1990. בנוסף, אזרחות כפולה ניתנת לצאצאים שנולדו לפני 1 באוקטובר 2014.

היתרון הגדול של המסלולים האלה הוא שבדרך כלל לא צריך לוותר בהם על האזרחות הישראלית, ובדרך כלל גם לא בודקים בהם שאלות כמו שירות צבאי. הקושי העיקרי הוא למצוא מסמכים מהתקופה ההיא בארכיונים.

שירות צבאי ושפה:

• שירות בצה"ל: נכון ל-2026, שירות בצה"ל של בן המשפחה או של המבקש לא פוסל את הזכאות במסלול השבת האזרחות לצאצאים בליטא ובלטביה, ולא קוטע את שרשרת הזכאות. בנוסף, אזרחים כפולים שמרכז החיים שלהם בישראל פטורים משירות חובה בשתי המדינות (גם אחרי שלטביה החזירה את שירות החובה). עם זאת, בחוק האזרחות הליטאי יש סעיף כללי, שלפיו אזרח שמשרת מדינה זרה בלי היתר עלול לאבד את אזרחותו. לא ידוע שהסעיף הופעל אי פעם נגד ישראלים, והנקודה מפורטת במדריך האזרחות הליטאית.
• שפה: אין דרישת שפה במסלול השבת האזרחות לצאצאים בליטא ובלטביה.

קרואטיה: שני מסלולים: מהגרים ושייכות לעם

החוק הקרואטי מציע לישראלים שני מסלולים נפרדים, ושניהם רחבים יחסית למדינות אחרות:

• סעיף 11 (מהגרים וצאצאיהם): אם בן המשפחה עזב את שטח קרואטיה של היום לפני 8 באוקטובר 1991 כדי להשתקע בחו"ל, צאצאיו זכאים לאזרחות. לא צריך להוכיח רדיפה.
• סעיף 16 (שייכות לעם הקרואטי): גם מי שאינו צאצא של מהגר, אבל יכול להוכיח שייכות תרבותית לעם הקרואטי (פעילות בקהילה, הצהרות במסמכים רשמיים, תיעוד משפחתי), זכאי. המסלול נוגע למשפחות עם שורשים בקהילות הקרואטיות-יהודיות ההיסטוריות.

בשני המסלולים אין דרישת שפה ואין מבחן תרבות. דרישת שפה יש רק בהתאזרחות הרגילה מכוח מגורים.

• מספר דורות: מינואר 2020 קרואטיה ביטלה את הגבלת הדורות באזרחות מכוח מוצא.
• עלויות וזמנים: התהליך ארוך, ויכול להימשך שנתיים או יותר. העלות כוללת אגרה מנהלית של 139.36 אירו, ועוד אגרות קונסולריות שיכולות להגיע ל-100-250 אירו.
• שירות בצה"ל ושירות החובה בקרואטיה: שירות בצה"ל לא מפריע לקבל אזרחות קרואטית. לגבי שירות החובה שקרואטיה החזירה (חוק ההגנה החדש מאוקטובר 2025, ייושם בתחילת 2026): לפי המדיניות של משרד ההגנה הקרואטי (MORH), אזרחים כפולים שגרים בחו"ל יהיו פטורים מגיוס, וכך גם מי ששירת בצבא זר. אבל עוד אין הוראה חוקית ברורה שמסדירה את הפטור סופית, ואפשר לעקוב אחרי תקנות היישום שיתפרסמו במהלך 2026.

פרק 5: איטליה: הסוף של Jus Sanguinis בלי הגבלה

איטליה הציעה בעבר את אחד המסלולים הנדיבים ביותר לאזרחות מכוח שורשים: אזרחות לפי "דין הדם" בלי הגבלת דורות. אפשר היה לתבוע אזרחות אפילו דרך סבא של סבא שנולד במאה ה-19. ב-2025 החוק השתנה מהיסוד.

ב-2025 פורסם באיטליה צו חירום (Decreto-Legge 36/2025), שהפך במאי 2025 לחוק קבוע (Legge 74/2025). החוק שינה מהיסוד את חוק האזרחות 91/1992 והוסיף לו את Article 3-bis:

• עד שני דורות: הזכאות מוגבלת היום לילדים ולנכדים של אזרחים שנולדו באיטליה. אי אפשר עוד לתבוע אזרחות דרך דורות רחוקים יותר (נינים ומעלה).
• חל גם על העבר: מי שנולד בחו"ל ויש לו אזרחות אחרת נחשב כמי שמעולם לא רכש אזרחות איטלקית, גם לפני שהחוק נכנס לתוקף.
• התאריך הקובע: בקשות שהוגשו (או תורים בקונסוליה שאושרו) לפני 27 במרץ 2025, ב-23:59 לפי שעון רומא, ימשיכו להיבדק לפי הכללים הישנים. כל בקשה אחרת כפופה לחוק החדש.

בית המשפט החוקתי אישר סופית (מרץ 2026): ב-12 במרץ 2026 דחה בית המשפט החוקתי האיטלקי (Corte Costituzionale, פסק דין 63/2026) את העתירות נגד החוק. בית המשפט הבהיר ש-Article 3-bis הוא "אי-רכישה" של אזרחות, ולא "שלילה": מי שלא רכש אזרחות לפי הכללים החדשים לא היה אזרח מלכתחילה. בכך נקבע שהחוק תקף סופית.

חריגים לכלל שני הדורות: בחוק החדש יש שני חריגים:

• חריג א': להורה, לסב או לסבתא הייתה רק אזרחות איטלקית (לא כפולה) כשנפטרו, או שיש להם רק אותה היום.
• חריג ב': הורה שהוא אזרח איטלקי (כולל הורה מאמץ) גר באיטליה לפחות שנתיים ברציפות אחרי שקיבל את האזרחות, לפני שהילד נולד או אומץ.

אם אחד החריגים חל, הזכאות יכולה לעבור גם מעבר לדור השני.

האם האיטלקייה (לפני 1948): לפני שהחוקה האיטלקית נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 1948, אזרחות איטלקית לא יכלה לעבור דרך האם לילדיה. הפתרון היחיד היה תביעה בבית משפט ברומא, הליך יקר וארוך. מאז הגבלת הדורות, המסלול הזה כמעט אינו נוגע לרוב המבקשים.

שמירה על האזרחות: desuetudine (אובדן בגלל אי-שימוש) Legge 74/2025 הכניס מנגנון משפטי חדש בשם desuetudine: אובדן אזרחות בגלל אי-שימוש לאורך זמן. הוא חל על אזרחים שמתקיימים בהם שלושה תנאים: (1) נולדו בחו"ל; (2) לא גרים באיטליה; (3) יש להם אזרחות נוספת (כמו ישראלית). בקבוצה הזו:

• רישום הלידה עד גיל 25: הורים לילד שנולד בחו"ל חייבים לרשום אותו במרשם האזרחי האיטלקי לפני גיל 25, אחרת הוא לא יוכל לבקש בעתיד הכרה באזרחות שלו.
• פעולה אחת לפחות בכל 25 שנה: האזרח חייב לעשות לפחות פעולה אחת כאזרח בכל 25 שנה: להצביע בבחירות, לחדש דרכון או תעודת זהות, לעדכן את הרישום ב-AIRE (מרשם האזרחים שגרים מחוץ לאיטליה), או לבצע פעולה של תושבות מס. מי שלא עשה אף פעולה כזו 25 שנה ברציפות עלול לאבד את האזרחות בגלל ה-desuetudine.

המנגנון לא חל על אזרחים שגרים באיטליה בפועל, ולא על מי שאין לו אזרחות נוספת. בפועל, אזרח שגר בחו"ל ומחדש דרכון פעם בעשר שנים, או מעדכן את הרישום ב-AIRE, עומד בדרישה.

שפה: במסלול האזרחות מכוח שורשים (Jure Sanguinis) אין דרישת איטלקית. דרישת שפה (B1) יש רק בהתאזרחות מכוח נישואין או מגורים.

המסלול האיטלקי, שהיה פעם מבוקש מאוד, מוגבל מ-2025 ברוב המקרים לדור השני בלבד: הורה או סב או סבתא שנולדו באיטליה. מבקשים שאחד החריגים חל עליהם, או שהגישו בקשה לפני 27.3.2025, עדיין יכולים להתקדם. אזרחות שכבר התקבלה אינה אובדת, בתנאי שבכל 25 שנה האזרח עושה לפחות פעולה אחת כאזרח (חידוש דרכון, עדכון AIRE וכדומה). אחרת הוא חשוף לאובדן האזרחות בגלל desuetudine.

אגרת בקשה: מ-1 בינואר 2025 משלמים לקונסוליה 600 אירו לכל מבקש מבוגר על בקשת אזרחות איטלקית מכוח שורשים (במקום 300 אירו קודם). ילדים קטינים כלולים בבקשת ההורה בלי תוספת. האגרה לא מוחזרת, גם אם הבקשה נדחית, והיא חלה על כל בקשה שמוגשת בקונסוליה או בבית משפט באיטליה.

פרק 6: המכשולים הנפוצים: מסמכים חסרים, גבולות שזזו ושרשרת שנקטעה

גם מבקשים שעומדים בתנאי הזכאות הבסיסיים נתקלים בדרך כלל בשלושה מכשולים בירוקרטיים: למצוא מסמכים ישנים, להתמודד עם גבולות שהשתנו, ולבדוק אם השרשרת נקטעה.

המסמכים: מה עושים כשהניירת אבדה

ההוכחה העיקרית לזכאות היא שרשרת של תעודות לידה ונישואין מקוריות, מבן המשפחה שהיה אזרח ועד אליכם. במקרים רבים המסמכים המקוריים אבדו בשואה, נהרסו או נעלמו במעברי דירה, ואז יש כמה דרכים להשלים אותם:

• ארכיונים לאומיים ומקומיים: קודם פונים לארכיונים במדינת המוצא. לרוב הערים והמחוזות יש ארכיונים מקומיים (עירוניים או של הכנסייה), ושם שמורים פנקסי לידה, נישואין ופטירה.
• ארכיונים יהודיים: במקרים רבים הרישומים של קהילות יהודיות נשמרו בנפרד. מוסדות כמו יד ושם, ארכיון Arolsen (המרכז הבין-לאומי לתיעוד רדיפות הנאצים) ומוזיאונים יהודיים מקומיים יכולים להחזיק מסמכים תומכים, כמו רישומי פליטים, דפי עד או רשימות ממחנות.
• הצהרות ועדויות: במדינות מסוימות ובמקרים חריגים אפשר להשתמש בתצהירים של קרובי משפחה או של מכרים כהוכחה נוספת, אבל בדרך כלל הם אינם מחליפים מסמך רשמי.
• מסמכים אחרים: לפעמים אפשר להשתמש במסמכים אחרים שמעידים על אזרחות או על מגורים, כמו תעודות בית ספר, רישומים צבאיים, או אפילו רישומי בעלות על נכסים.

גבולות שזזו ושמות שהתחלפו

אירופה של היום לא דומה לזו של 1920: גבולות זזו, מדינות קמו ונעלמו, ושמות של ערים השתנו.

• הכלל: מה שקובע הוא איזו אזרחות הייתה לבן המשפחה כשנולד הצאצא הבא בשרשרת, ואילו חוקים חלו באותו זמן.
• דוגמה מוכרת: העיר לבוב (Lwów). מי שנולד בה ב-1925 היה אזרח פולני, אף שהיום העיר נמצאת באוקראינה (Lviv), והזכאות של נכדיו תיבדק לפי החוק הפולני.
• שינויי שמות: עם העלייה לארץ, רבים עברתו את השם (למשל מרוזנברג לוורדי). צריך מסמך רשמי ממשרד הפנים הישראלי על שינוי השם, כדי לחבר בין הזהויות.

שרשרת שנקטעה: מתי הזכאות אובדת

"קטיעת שרשרת" היא מצב שבו אחד הדורות בשרשרת איבד את האזרחות המקורית לפני שהעביר אותה לילדו, וכך נשבר רצף הזכאות.

• התאזרחות במדינה זרה: הסיבה הנפוצה ביותר. במדינות רבות (כמו פולין לפני 1951), קבלת אזרחות זרה (כולל ישראלית) נחשבה לוויתור על האזרחות המקורית.
  • החריג: גרמניה ואוסטריה ביטלו את הכלל הזה ברובו בחוקי ההשבה לנרדפי הנאצים. כלומר, השרשרת אינה נקטעת גם אם סבא שלכם, ניצול שואה, התאזרח בישראל מיד עם עלייתו.
• שירות בצבא זר: כפי שהוסבר, שירות כזה הוא מכשול רציני בעיקר מול פולין (למי ששירת לפני 1951) ומול גרמניה (למי ששירת בקבע בתקופות מסוימות בלי אישור). באוסטריה שירות חובה בצה"ל בדרך כלל אינו פוגע בזכאות.
• חוקים מפלים: חוקים היסטוריים שמנעו מנשים להעביר אזרחות הם גם סוג של "קטיעת שרשרת". כאמור, גרמניה תיקנה את העוול הזה בחוק ב-2021.

פרק 7: הצד הישראלי: מס, ביטוח לאומי ואזרחות כפולה

כל עוד אתם גרים בישראל, הדרכון האירופי לבדו אינו משנה את החובות שלכם כאזרחי ישראל. רשות המסים וביטוח לאומי מסתכלים על המקום שבו אתם גרים ועל "מרכז החיים" שלכם, ולא על מספר הדרכונים שיש לכם.

דרכון אירופי משפיע על חובת המס בישראל?

לא. כל עוד אתם נחשבים ל"תושבי ישראל" לצורכי מס, אתם חייבים לדווח ולשלם מס הכנסה בישראל על כל ההכנסות שלכם, בארץ ובחו"ל.

מה שמשנה את חובת המס הוא מעבר למעמד של "תושב חוץ". כדי להפסיק להיות תושבי מס בישראל צריך "לנתק תושבות", כלומר להוכיח לרשות המסים שהעברתם את "מרכז החיים" שלכם מישראל למדינה אחרת. המבחנים למרכז החיים כוללים:

• בית הקבע
• איפה המשפחה גרה (בן או בת זוג וילדים)
• איפה העבודה או העיסוק העיקרי
• מרכז האינטרסים הכלכליים (חשבונות בנק, השקעות)
• ימי השהייה: לפי רשות המסים יש שתי חזקות תושבות: (1) 183 ימים או יותר בישראל בשנה מסוימת; (2) 30 ימים בישראל בשנה מסוימת, ובנוסף 425 ימים בסך הכול בשנה הזו ובשתיים שלפניה. שתי החזקות מצביעות על תושבות ישראלית, ואפשר לסתור אותן רק בהוכחה ממשית שמרכז החיים עבר.

ההתאזרחות היא לא אירוע מס קבלת האזרחות האירופית עצמה לא נחשבת "אירוע מס" בישראל ולא מחייבת "מס יציאה". מס היציאה חל רק כשמנתקים תושבות, על רווחי הון "על הנייר" שנצברו בנכסים שלכם עד יום העזיבה. בדרך כלל אפשר לדחות את התשלום עד שהנכס נמכר בפועל. כשמוכרים בעתיד, אפשר להשתמש במנגנונים למניעת מס כפול (כמו זיכוי מס זר לפי האמנה) כדי לקזז את המס ששולם במדינת היעד. בפועל יש סיכון טכני שרשויות מס זרות (כמו רשות המסים האמריקאית) לא יכירו במס ששולם בישראל שנים קודם, כי מבחינתן לא היה באותה שנה אירוע מס. דחיית התשלום עד המכירה פותרת בדרך כלל את הבעיה הזו. אפשר להתייעץ לפני המכירה עם רואה חשבון שמכיר את החוק הזר.

ביטוח לאומי: החובה נמשכת גם בחו"ל

כל אזרח ישראלי מעל גיל 18 חייב בדמי ביטוח לאומי, גם כשהוא גר בחו"ל. אזרח שאינו משלם צובר חובות וקנסות, ועלול לפגוע בזכות שלו לקצבאות ולשירותי בריאות כשיחזור לארץ.

• אחרי העזיבה: מעדכנים את המוסד לביטוח לאומי שיצאתם מהארץ, ומשלמים דמי מינימום כתושבי חוץ.
• ניתוק תושבות בביטוח לאומי: אפשר לבקש ניתוק תושבות מביטוח לאומי גם לפני שעברו 5 שנים בחו"ל, בתנאי שמרכז החיים עבר לחו"ל לגמרי. מבקשים בטופס בל/629 (הצהרה על ביטול תושבות), באתר ביטוח לאומי או בסניף. ההגדרה של "תושב" בביטוח לאומי שונה מזו של רשות המסים.
• כשהמשפחה נשארת בארץ: ביטוח לאומי לא יאשר ניתוק תושבות אם בן או בת הזוג והילדים נשארו בישראל, כי בודקים את כל המשפחה יחד. ישראלי שעובר לחו"ל כשמשפחתו נשארת בארץ ייחשב בעיני המוסד לתושב ישראל לכל דבר.
• טעות נפוצה: ישראלים רבים ממשיכים לשלם דמי ביטוח לאומי מינימליים "ליתר ביטחון" גם אחרי שעברו לחו"ל. רשות המסים עלולה לראות בכך הוכחה שמרכז החיים שלכם עדיין בישראל, וההתנהלות הזו עלולה לסבך את ניתוק התושבות.

ניתוק התושבות, חובות הדיווח לביטוח לאומי והזכויות הרפואיות אחרי העזיבה מוסברים לעומק במדריך ביטוח לאומי לישראלים בחו"ל.

אזרחות כפולה ואמנות מס

ישראל מכירה באזרחות כפולה, ואין שום מניעה חוקית להחזיק דרכון ישראלי ודרכון אירופי.

ישראלי שגר ועובד במדינה אירופית עלול להיות חייב במס בשתי המדינות, ולכן לישראל יש אמנות למניעת כפל מס עם רוב מדינות האיחוד האירופי. האמנות קובעות איך המדינות מחלקות ביניהן את זכויות המיסוי, ומאפשרות זיכוי על מס ששולם במדינה אחת מול המס במדינה השנייה.

פרק 8: ילדים, בני זוג ואיחוד משפחות: מה קורה לשאר המשפחה

האזרחות האירופית ניתנת לאדם אחד, אבל ההשלכות החשובות ביותר הן בדרך כלל לכל המשפחה. צריך להבין את ההבדל בין ילדים שנולדו לפני קבלת האזרחות לבין ילדים שנולדו אחריה, ומה האפשרויות של בן או בת זוג שאינם זכאים לאזרחות בעצמם.

ילדים: מתי נולדו

ברוב מדינות האיחוד הכלל הוא Jus Sanguinis ("דין הדם"), והוא עובד כך:

• ילדים שנולדו אחרי שקיבלתם אזרחות אירופית: ברוב המקרים הם אזרחים אירופים מלידה, אוטומטית. צריך רק לרשום את הלידה בקונסוליה של המדינה ולהוציא להם דרכון.
• ילדים שנולדו לפני שקיבלתם אזרחות אירופית: הם אינם מקבלים אזרחות אוטומטית. אחרי שאתם הופכים לאזרחים, צריך לפתוח בשבילם הליך נפרד של "התאזרחות" או רישום.
  • קטינים (מתחת לגיל 18): התהליך בדרך כלל פשוט יחסית, ודורש את הסכמת שני ההורים.
  • בגירים (מעל 18): התהליך מסובך הרבה יותר, ובמדינות רבות כמעט בלתי אפשרי במסגרת הזו. ייתכן שהם יצטרכו להוכיח זכאות משלהם, או לעבור מסלול הגירה רגיל.

בן או בת זוג ישראלים (בלי אזרחות אירופית)

אחת ההטבות הגדולות של אזרחות אירופית היא שאפשר להעביר לבן או לבת הזוג, שאינם אירופים, זכות לגור ולעבוד באיחוד, מכוח הוראה אירופית (Directive 2004/38/EC) שקובעת את כללי חופש התנועה.

איך זה עובד בפועל כשאתם, כאזרחים אירופים, עוברים לגור במדינה אחרת באיחוד (לא המדינה שאתם אזרחיה), בן או בת הזוג הישראלים יכולים להצטרף ולקבל אישור שהייה ועבודה.

• דוגמה: קיבלתם אזרחות גרמנית ואתם עוברים לגור בספרד. בת הזוג הישראלית שלכם תוכל לקבל בספרד אישור שהייה ועבודה בקלות יחסית.

התנאים כדי שבן הזוג יקבל את הזכויות, אתם, האזרחים האירופים, צריכים "לממש את הזכויות שלכם" במדינה המארחת. כלומר להיות:

• שכירים או עצמאים.
• סטודנטים.
• או, אם אינכם עובדים, להוכיח שיש לכם מספיק כסף לפרנס את עצמכם וביטוח בריאות מקיף, כדי שלא תיפלו על מערכת הרווחה המקומית.

המגבלה החשובה: חזרה למדינה שאתם אזרחיה ההוראה האירופית לא חלה ישירות כשעוברים לגור במדינה שאת אזרחותה קיבלתם. בדוגמה הקודמת, אם תעברו לגרמניה (המדינה שאתם אזרחיה), הזכויות של בת הזוג ייקבעו לפי חוקי ההגירה של גרמניה, שבדרך כלל מחמירים יותר מההוראה האירופית.

"מסלול Surinder Singh": פסק דין היסטורי של בית הדין האירופי (C-370/90) יוצר מקרה מיוחד: אם האזרח האירופי מימש את זכויותיו במדינה אחרת באיחוד (גר, עבד או למד שם תקופה משמעותית), ואחר כך חזר למדינה שלו עם בן או בת הזוג, ההוראה יכולה לחול גם שם. הקריטריונים מחמירים: צריך להוכיח מגורים של ממש וחיי משפחה במדינה האחרת. בחזרה למדינת האזרחות עם בן זוג ישראלי, המסלול הזה הוא אפשרות נוספת לבדוק, לצד חוקי ההגירה הלאומיים.

תהליכי איחוד משפחות בכל מדינה מפורטים במדריכי המדינות.

פרק 9: מסלולים שנסגרו: ספרד ופורטוגל

שני המסלולים שהיו עד לא מזמן המבוקשים ביותר בקרב ישראלים ממוצא ספרדי ובלקני, "חוק הנכדים" הספרדי והמסלול הפורטוגלי לצאצאי מגורשי ספרד, נסגרו ב-2025-2026. הפרק מסכם את המצב, כדי לחסוך זמן וכסף על מסלולים שכבר אינם קיימים.

ספרד: חוק הזיכרון הדמוקרטי (Ley de Memoria Democrática)

"חוק הנכדים" הספרדי המפורסם נסגר, נכון ל-2026. החוק פג סופית באוקטובר 2025, וממשלת ספרד לא הודיעה שהיא מתכוונת להאריך אותו.

החוק נכנס לתוקף באוקטובר 2022, כדי לתקן עוולות היסטוריות, ופתח הזדמנות זמנית ונדירה לצאצאים רבים של גולים ספרדים. הוא אפשר להגיש בקשות לאזרחות בתנאים נוחים לקבוצות האלה:

• צאצאים של ספרדים שגלו מסיבות פוליטיות, אידיאולוגיות או דתיות, או בגלל נטייתם המינית (כולל בתקופת מלחמת האזרחים ומשטר פרנקו).
• ילדים של נשים ספרדיות שאיבדו את אזרחותן אחרי שנישאו לאזרחים זרים (לפני שחוקת 1978 נכנסה לתוקף).
• ילדים בגירים של מי שכבר קיבלו אזרחות ספרדית לפי חוקי זיכרון היסטוריים קודמים.

המועד האחרון לבקשות חדשות היה 22 באוקטובר 2025 (אחרי הארכה של שנה). בקשות שהוגשו כחוק לפני התאריך הזה ימשיכו להיות מטופלות עד החלטה. בפועל רק כ-47% מהבקשות טופלו עד המועד הזה, וצפוי שהטיפול בשאר יימשך עד 2029. לבקשות חדשות אין מסלול חלופי דומה, אף שממשלת ספרד לא שללה חקיקה בעתיד.

פורטוגל: סוף המסלול לצאצאי מגורשי ספרד

ב-2015 פתחה פורטוגל מסלול מיוחד שאפשר לצאצאי מגורשי ספרד ופורטוגל לקבל אזרחות. המסלול היה מבוקש מאוד בקרב ישראלים, אבל בעקבות ביקורת ציבורית וחשדות לאי-סדרים, התנאים הוחמרו ב-2022-2025, ובסוף המסלול בוטל לגמרי.

ב-19 במאי 2026 נכנס לתוקף חוק אזרחות פורטוגלי חדש (Lei Orgânica n.º 1/2026), שמשנה את כל המבנה:

• המסלול לצאצאי מגורשי ספרד בוטל, ואי אפשר עוד לפתוח בקשה חדשה.
• תקופת המגורים להתאזרחות עלתה מ-5 שנים ל-7 שנים (לאזרחי מדינות דוברות פורטוגזית, CPLP, ולאזרחי האיחוד האירופי) ול-10 שנים (לכל השאר).
• "התאזרחות מקלה" לנינים (לא Jus Sanguinis אוטומטי): נינים של אזרחים פורטוגלים זכאים להתאזרחות בתנאים נוחים, אבל הם חייבים לעבור לפורטוגל ולגור בה כחוק 5 שנים, להציג תעודת שפה ברמה B1 (לעומת A2 לנכדים), להוכיח קשר לקהילה, ולעבור מבחן תרבות והצהרת מחויבות לעקרונות דמוקרטיים. אין מסלול מקוצר בלי מגורים בפועל בפורטוגל.
• המסלולים להורה ולנכד נשארו (Jus Sanguinis אוטומטי, A2 לנכדים), והחוק החדש לא נגע בהם.
• בקשות שהוגשו כחוק לפני 19 במאי 2026 ממשיכות להיות מטופלות לפי החוק הישן.

לרוב הישראלים, שאין להם הורה או סב או סבתא שנולדו בפורטוגל, הסיכוי לקבל אזרחות פורטוגלית מכוח שורשים קטן מאוד. הצעות לעזור בבקשה דרך "המסלול הספרדי" של פורטוגל מבוססות כנראה על מידע ישן, וצריך לבדוק אם הוא עדכני.

פרק 10: עלויות התהליך וחידוש הדרכון האירופי

צריך להתכונן מראש לשני דברים: לעלויות האמיתיות של התהליך, שגבוהות בהרבה מאגרת הבקשה, ולשמירה על האזרחות ולחידוש הדרכון בעתיד, שהם פשוטים יחסית.

העלויות האמיתיות, מעבר לאגרות

אגרת הבקשה הרשמית היא בדרך כלל ההוצאה הקטנה ביותר. התקציב האמיתי כולל כמה סעיפים עיקריים, שיכולים להצטבר לסכומים גדולים.

• ייעוץ וליווי משפטי: כמעט תמיד הסעיף היקר ביותר. עורך דין או חברת ייעוץ שמתמחים במדינה הרלוונטית עוזרים למצוא מסמכים, לטפל נכון בבירוקרטיה ולמנוע טעויות יקרות. העלות עשויה להגיע ל-2,000 עד 10,000 אירו ויותר, לפי מורכבות התיק והמדינה.
• איתור והוצאת מסמכים: חלק גדול מהתהליך הוא בילוש בארכיונים. משלמים על איתור והוצאה של תעודות לידה, נישואין ופטירה, רישומי אזרחות ועוד, גם בישראל וגם בארכיונים במזרח אירופה. כל מסמך יכול לעלות מעשרות עד מאות אירו.
• תרגום נוטריוני ואפוסטיל: כל מסמך רשמי שמוגש לרשויות זרות צריך תרגום של גורם מוסמך, ובדרך כלל גם חותמת אפוסטיל. בישראל ההליך מסובך יותר ממה שנראה: יש שני סוגים של אישור תרגום נוטריוני (חזק וחלש), קונסוליות באירופה מקבלות סוגים שונים, ולפעמים צריך שני אפוסטילים על אותו מסמך (על המקור ועל התרגום). תעודת לידה לאנגלית עולה כ-350-450 ש"ח, הכול כלול, ומשפחה עם 10 מסמכים תשלם 5,000-8,000 ש"ח. סוגי האישור, התעריפים והאפוסטיל מפורטים במדריך נוטריון, תרגום ואפוסטיל למסמכים ישראליים בחו"ל.
• נסיעות לחו"ל: לפעמים צריך להגיע בעצמכם לקונסוליה או למשרדים במדינה עצמה, כדי להגיש את הבקשה, לתת טביעות אצבע או לסיים את התהליך.
• אגרות ממשלתיות: הסכומים הרשמיים שמופיעים בפרקים הקודמים, שגם הם חלק מהתקציב.

בסך הכול, תהליך מלא ליחיד או למשפחה יכול להגיע בקלות לכמה אלפי אירו, ולפעמים יותר.

רשימת ההכנות המלאה בישראל, עם לוח זמנים, מסמכים וסגירת קצוות, נמצאת במדריך תכנון הרילוקיישן.

אחרי שמקבלים: חידוש הדרכון ושמירה על האזרחות

אחרי שקיבלתם אזרחות והוצאתם את הדרכון הראשון, השמירה השוטפת פשוטה בהרבה.

• חידוש הדרכון: דרכון אירופי תקף בדרך כלל 5 או 10 שנים. מחדשים אותו בדרך כלל בשגרירות או בקונסוליה של המדינה בישראל. ההליך רגיל ומהיר, כמו חידוש דרכון ישראלי.
• מסמכים לחידוש: בדרך כלל הדרכון הישן שפג, תמונות פספורט עדכניות וטופס בקשה לחידוש.
• עלות החידוש: האגרה שונה בין המדינות, ובדרך כלל היא 50-150 אירו. את התעריף המדויק והעדכני בודקים באתר הרשמי של השגרירות לפני שקובעים תור.
• רישום ילדים: ילדים שנולדו אחרי שקיבלתם אזרחות צריך לרשום כאזרחים בקונסוליה. כך הם מוכרים כאזרחים מלידה ויכולים לקבל דרכון משלהם. התהליך פשוט בדרך כלל: מציגים תעודת לידה ישראלית (עם אפוסטיל ומתורגמת) ומסמכים מזהים שלכם.