ויזות ותושבות במלטה: כל המסלולים לישראלים

פרק 1: כל מסלולי השהייה במלטה במבט אחד

לישראלים יש כמה דרכים לגור במלטה, מאשרות עבודה לשכירים ועד תוכניות השקעה יקרות. המסלול שמתאים לכם תלוי במטרות, בעבודה וביכולת הכלכלית שלכם. לפני הפרטים, אלה סוגי המעמד העיקריים וההבדלים ביניהם:

• תושבות זמנית (Temporary Residence): אישור שהייה ועבודה לתקופה מוגבלת (בדרך כלל שנה), שאפשר לחדש. רוב המסלולים, כמו אישור עבודה או ויזת נוודים דיגיטליים, מתחילים במעמד הזה.
• תושבות קבע (Permanent Residence): מעמד שמאפשר לגור במלטה בלי הגבלת זמן, עם יותר זכויות ופחות בירוקרטיה בחידושים. מסלול ה-MPRP ("ויזת זהב") נותן אותו מיד, ובמסלולים האחרים צריך לגור במדינה 5 שנים.
• אזרחות (Citizenship): המעמד הגבוה ביותר, שנותן דרכון מלטזי (ואירופי) וזכות הצבעה. המסלול דורש השקעה גדולה ותקופת תושבות מוקדמת.

הטבלה מציגה את ארבעת מסלולי השהייה העיקריים לישראלים, כדי שתוכלו לראות איזה מהם מתאים לכם.

השוואת מסלולי השהייה העיקריים במלטה (2026)

מסלולים נוספים שאינם בטבלה: מלבד ארבעת המסלולים שבטבלה, יש למלטה כמה מסלולים שמתאימים לאנשים מסוימים:

• תוכנית הפרישה (Malta Retirement Programme, MRP): מסלול מס מיוחד לפנסיונרים. דומה במבנה ל-GRP, אבל המס השנתי המינימלי נמוך בהרבה (7,500 אירו לעומת 15,000), והיא מתאימה למי שרוב ההכנסה שלו מפנסיה. פירוט והשוואה בפרק 4.
• תוכנית הסטארט-אפים (Malta Startup Residence Programme): מסלול ליזמי הייטק שאינם אזרחי האיחוד האירופי ומקימים פעילות חדשנית במלטה. אישור ל-3 שנים והארכה ל-5 שנים. פירוט בפרק 10.
• ויזת סטודנט: לקורסים מוכרים של יותר מ-90 יום. פירוט בפרק 10.
• איחוד משפחות עם אזרח האיחוד האירופי: אם לבן או לבת הזוג יש דרכון אירופי, המסלול פשוט ומהיר בהרבה. פירוט בפרק 10.

התמונה הרחבה של המעבר, יוקר המחיה, דיור, חינוך, בריאות והתאקלמות, נמצאת במדריך למלטה.

פרק 2: אישור עבודה (Single Permit): המסלול לשכירים

Single Permit הוא המסלול הנפוץ ביותר של שכירים ישראלים שעוברים למלטה. האישור משולב: הוא נותן גם זכות שהייה וגם זכות עבודה אצל מעסיק מסוים. המעסיק המלטזי מגיש את הבקשה, ולכן השלב הראשון הוא תמיד למצוא עבודה.

תנאים ועלויות עיקריים:

• זכאות: צריך הצעת עבודה ממשית ממעסיק במלטה.
• עלויות ודרישות חדשות (ממרץ 2026): אגרת הבקשה היא 600 אירו. בנוסף, כל מי שמגיש בקשה ל-Single Permit בפעם הראשונה חייב לעבור קורס השתלבות מקוון לפני ההגעה (Pre-Departure Course). הקורס עולה 250 אירו, ומלמד את היסודות של החיים והעבודה במלטה.
• זמני טיפול: רשמית חודשיים עד ארבעה חודשים. בפועל, בגלל העומס והתיקים שהצטברו ברשות ההגירה (Identità), הטיפול יכול להימשך 4–6 חודשים ויותר.

תקופת חסד (Grace Period) כשהעבודה נגמרת: מאוגוסט 2025, מי שמחזיק Single Permit ואיבד את עבודתו יכול להישאר במלטה כחוק 30 יום, כדי למצוא מעסיק אחר ולהגיש בקשה חדשה. אפשר להאריך את התקופה ב-30 ימים נוספים (60 יום בסך הכול) למי שמוכיח שיש לו ממה לחיות.

הדרך לתושבות ארוכת טווח (Long-Term Residence): ה-Single Permit הוא אישור זמני, אבל אחרי חמש שנים של שהייה חוקית ורציפה במלטה אפשר לבקש על סמך המעמד הזה תושבות ארוכת טווח של האיחוד האירופי (EU LTR). צריך להוכיח הכנסה יציבה ומגורים מתאימים, לעמוד במגבלת ההיעדרויות ולעבור קורס השתלבות ובחינה (הדרישות והיתרונות מפורטים בפרק 11).

⚠️ אזהרה: מגישים רק מחוץ למלטה

אסור בהחלט להגיש בקשה ראשונה ל-Single Permit כשאתם במלטה כתיירים. כל התהליך, כולל הגשת הבקשה על ידי המעסיק, חייב להיעשות כשאתם מחוץ למדינה (למשל בישראל). ניסיון להגיע למלטה כתייר כדי "להחליף מעמד" יסתיים בדחייה.

התהליך, המסמכים והעבודה מול המעסיק מפורטים במדריך אישור עבודה במלטה (Single Permit).

פרק 3: ויזת נוודים דיגיטליים (Nomad Residence Permit): למי שעובד מרחוק

ויזת הנוודים הדיגיטליים של מלטה (Nomad Residence Permit) מתאימה לישראלים שעובדים מרחוק: כשכירים בחברה זרה, כבעלי עסק שרשום בחו"ל או כפרילנסרים שנותנים שירותים ללקוחות בחו"ל. היא מאפשרת לגור במלטה כחוק ולהמשיך להתפרנס מאותו מקום.

תנאי סף:

• הכנסה מינימלית: צריך להוכיח הכנסה שנתית ברוטו של 42,000 אירו לפחות (כ-3,500 אירו לחודש).
• הוכחת עבודה מרחוק: חוזה עבודה עם מעסיק זר, הוכחת בעלות על עסק מחוץ למלטה, או חוזים עם לקוחות בחו"ל.
• אגרת בקשה: 300 אירו למבקש.
• עוד דרישות: דרכון בתוקף, ביטוח בריאות מקיף והוכחת מגורים במלטה (חוזה שכירות).

תוקף, חידוש וצירוף משפחה: האישור הראשון ניתן לשנה, ואפשר לחדש אותו עד ארבע שנים בסך הכול.

• תנאי החידוש: התנאי העיקרי הוא ששהיתם במלטה בפועל לפחות 5 חודשים בסך הכול בשנה שלפני החידוש.
• צירוף משפחה: אפשר לצרף בן או בת זוג וילדים, ב-300 אירו לכל אחד. מהמבקש הראשי נדרשת הכנסה של 42,000 אירו, אבל רשמית אין תוספת הכנסה קבועה לכל בן משפחה. רשות ההגירה (Residency Malta Agency) בודקת כל בקשה לגופה, והמבקש צריך להוכיח שיש לו "אמצעים מספקים" (Sufficient Resources) לפרנס את המשפחה. אפשר להציג לשם כך יתרות בנק גבוהות או הכנסה שעוברת את רף המינימום.

מס ומעמד: אחד היתרונות הבולטים של המסלול הוא המס. נוודים דיגיטליים פטורים לגמרי ממס הכנסה במלטה ב-12 החודשים הראשונים, ואחר כך משלמים מס קבוע ומופחת של 10% על ההכנסה מהעבודה מרחוק (לפי הנחיות המס של 2026). המסלול לא מוביל לתושבות קבע או לאזרחות, והוא מיועד לשהייה זמנית בלבד.

מה זה אומר מול רשות המסים בישראל: ההטבה המלטזית (פטור בשנה הראשונה ו-10% אחר כך) חלה רק על המס שנגבה במלטה. ישראל ממסה לפי תושבות: תושב ישראל לצורכי מס חייב לדווח ולשלם על הכנסה מכל העולם, כולל ממלטה. ויזת נוודים היא ויזה זמנית, ורשות המסים בישראל לא רואה בה מעצמה הוכחה לניתוק תושבות מס. ישראלי שנהנה מההטבה המלטזית בלי לנתק תושבות כמו שצריך (טופס 1348, מבחן מרכז החיים, הוכחות לקשר למדינת היעד) יצטרך להשלים בישראל את המס עד המדרגה הישראלית שלו, בניכוי המס ששילם במלטה. עקרונות ניתוק התושבות, המבחנים המכריעים באמנת המס ותהליך טופס 1348 מוסברים במדריך לעקרונות מיסוי חוצה גבולות.

מול GRP: שני המסלולים מיועדים למי שלא עובד במלטה. ויזת הנוודים מתאימה יותר לעובדים מרחוק עם הכנסה קבועה, ו-GRP מתאים יותר לבעלי הון והכנסות פסיביות גבוהות שרוצים תכנון מס אגרסיבי יותר.

פרק 4: תושבות גלובלית (GRP): מסלול של תושבות מס

תוכנית התושבות הגלובלית (Global Residence Programme - GRP) היא אינה מסלול הגירה רגיל, אלא מעמד מיוחד של תושבות מס לאזרחים מחוץ לאיחוד האירופי, כמו ישראלים. היא מתאימה לבעלי הכנסה גבוהה מחו"ל (השקעות, דיבידנדים, תמלוגים או עבודה) שרוצים בסיס באירופה עם הטבות מס גדולות.

דרישות עיקריות: התוכנית דורשת התחייבות כספית ונדל"ן:

1. נדל"ן:
   • שכירות: חוזה שכירות שנתי של 9,600 אירו לפחות (במרכז ובצפון מלטה) או 8,750 אירו (בדרום מלטה או באי גוזו).
   • קנייה: נכס בשווי של 275,000 אירו לפחות (במרכז או בצפון) או 220,000 אירו (בדרום או בגוזו).
2. מס:
   • מס מינימלי: התחייבות לשלם מס שנתי של 15,000 אירו לפחות (נכון ל-2026), בלי קשר לסכום שמועבר למלטה.
   • שיעור המס: מס אחיד של 15% (נכון ל-2026), רק על הכנסה מחוץ למלטה שהועברה בפועל לחשבון בנק במלטה.

איך המסלול עובד בפועל הכנסה שנוצרה בישראל (למשל משכירות או מדיבידנדים) ונשארה בחשבון הבנק בישראל פטורה לגמרי ממס במלטה. גם רווחי הון מחו"ל (למשל ממכירת מניות) פטורים ממס במלטה, אפילו אם הכסף מועבר לאי. המס חל רק על הכסף ש"מביאים" למלטה כדי לחיות.

למי המסלול מתאים לישראלים עם הכנסה שנתית גבוהה. המינימום של 15,000 אירו מתחיל להשתלם בהכנסה של יותר מ-100,000 אירו בשנה. בהכנסה נמוכה יותר, שיעור המס בפועל על ההכנסה שהועברה עולה על 15 אחוז, והמסלול פחות משתלם. הוא מתאים במיוחד ל:

• פרילנסרים ובעלי עסקים עם הכנסה גבוהה מחו"ל.
• משקיעים עם הכנסה פסיבית גדולה.
• גמלאים עם פנסיה או נכסים שמניבים תשואה גבוהה.

כמו ויזת הנוודים, גם מעמד GRP לא מוביל ישירות לתושבות קבע.

השוואה בין התושבות הגלובלית (GRP) לתוכנית הפרישה (Malta Retirement Programme, MRP)

במקביל ל-GRP, למלטה יש תוכנית מיוחדת לפנסיונרים: Malta Retirement Programme (MRP). שתי התוכניות נראות דומות, אבל הן מיועדות לאנשים שונים. מה שקובע לישראלים הוא ממה מורכבת ההכנסה: אם רובה מפנסיה, ב-MRP המס המינימלי נמוך בהרבה.

בפועל, לפנסיונר ישראלי: ב-MRP חוסכים 7,500 אירו בשנה במס המינימלי, בתנאי שלפחות 75 אחוז מההכנסה מפנסיה. כשהפנסיה היא רק חלק מההכנסה (פנסיונר עם רווחי השקעות גדולים או הכנסות משכירות), GRP עשוי להתאים יותר, למרות המינימום הגבוה. הפנסיה הישראלית שמועברת למלטה ממוסה בשיטה הזו, ובנוסף חלות ההוראות של אמנת המס בין ישראל למלטה (פרק 8).

פרק 5: תושבות קבע (MPRP): ויזת הזהב המלטזית

תוכנית תושבות הקבע של מלטה (Malta Permanent Residence Programme - MPRP), שמכונה גם "ויזת זהב", נותנת למשקיעים ולמשפחות שלהם תושבות קבע מיד. בניגוד למסלולים האחרים, לא צריך לגור במדינה שנים: המעמד ניתן אחרי בדיקת רקע והשקעה, שנמשכות כ-6–9 חודשים.

תושבות קבע נותנת זכות לגור במלטה בלי הגבלת זמן, וחשוב מזה, לנוע בחופשיות באזור שנגן (עד 90 יום בכל 180 יום) בלי ויזה.

העלויות וההתחייבויות: ההשקעה כוללת כמה תשלומים שלא חוזרים, ועוד ההשקעה בנדל"ן:

• דמי טיפול (אגרה): 60,000 אירו (15,000 אירו כשמגישים, ו-45,000 אירו אחרי אישור עקרוני).
• תרומה לממשלה: 37,000 אירו (אותו סכום, בין ששוכרים ובין שקונים).
• תרומה לצדקה: 2,000 אירו לארגון לא ממשלתי במלטה.
• נדל"ן (לפחות 5 שנים):
  • קנייה: נכס בשווי של 375,000 אירו לפחות במרכז ובצפון מלטה, או 300,000 אירו לפחות בדרום מלטה ובגוזו.
  • שכירות: שכירות שנתית של 14,000 אירו לפחות במרכז ובצפון מלטה, או 10,000 אירו לפחות בדרום ובגוזו.
  • גמישות חדשה (Legal Notice 146 מ-2025): בוטלה ההגבלה על השכרת הנכס בחמש שנות ההחזקה. מחזיק התושבות יכול להשכיר את הנכס לאחרים ולהרוויח ממנו, בתנאי שהוא לא גר בו בעצמו באותו זמן.
• אגרה לכל מבוגר נוסף במשפחה: 7,500 אירו לכל מבוגר נוסף שמצרפים לבקשה, למשל ילד בוגר שעדיין סמוך על שולחנכם או הורה שאתם תומכים בו כלכלית. בן או בת זוג וילדים קטינים נכללים בלי אגרה נוספת.
• הוכחת הון, אחת משתי אפשרויות:
  • אפשרות א: נכסים בשווי של 500,000 אירו לפחות, מתוכם 150,000 אירו לפחות בנכסים פיננסיים נזילים (פיקדונות, מניות, אג"ח, קרנות).
  • אפשרות ב: נכסים בשווי של 650,000 אירו לפחות, מתוכם 75,000 אירו לפחות בנכסים פיננסיים נזילים. האפשרות הזו מתאימה למי שהנכסים שלו פחות נזילים (נדל"ן, השקעות לטווח ארוך).

הרשויות בודקות שאתם עומדים בדרישות ההון במשך 5 שנים מקבלת המעמד. אחר כך אין דרישת הון.

עלות מינימלית בפועל: כ-99,000 אירו בתשלומים חד-פעמיים (60,000 אגרה + 37,000 תרומה לממשלה + 2,000 תרומה לצדקה), ועוד השכירות או הקנייה לחמש שנים, ועוד אגרת המבוגרים הנוספים (7,500 אירו לכל אחד), אם יש כאלה במשפחה.

חובה לעבור דרך סוכן מורשה: בניגוד למסלולים האחרים במדריך, אי אפשר להגיש בקשת MPRP ישירות. החוק מחייב להגיש דרך סוכן מורשה (Licensed Agent) שמופיע ברשימה הרשמית של Residency Malta Agency. שכר הסוכן (בדרך כלל 15,000–25,000 אירו, לפי גודל המשפחה ומורכבות הבקשה) לא כלול בעלויות שלמעלה, ומתווסף עליהן. רשימת הסוכנים המורשים מתפרסמת באתר הרשמי של הרשות.

MPRP נותן תושבות קבע, אבל הוא אינו מסלול ישיר לאזרחות. כדי להתאזרח צריך לעמוד בתנאי ההתאזרחות הרגילים, כולל שהייה פיזית ארוכה במדינה.

תהליך ההגשה, ההשקעות וצירוף כמה דורות במשפחה מפורטים במדריך ויזות השקעה במלטה.

פרק 6: אזרחות מלטזית אחרי שהתוכנית הושעתה

במשך כעשור מלטה נתנה אזרחות תמורת השקעה. התוכנית המקורית (Individual Investor Programme, MIIP) הוחלפה בנובמבר 2020 בתוכנית MEIN, שנקראה גם CES (Citizenship by Naturalisation for Exceptional Services), ופעלה לפי Legal Notice 437 מ-2020. ב-29 באפריל 2025 פסק בית הדין האירופי שהתוכנית מפרה את דין האיחוד האירופי. בעקבות הפסיקה, ביולי 2025 מלטה ביטלה את התוכנית והשיקה במקומה מסלול חדש, "Malta Citizenship by Merit": מסלול שתלוי בשיקול דעת הממשלה ומבוסס על "תרומה יוצאת דופן" ועל קשר אמיתי למדינה, בלי סכום השקעה קבוע ומפורסם.

המצב ב-2026:

• MEIN/CES סגור לגמרי לבקשות חדשות. בקשות שהוגשו לפני אפריל 2025 ממשיכות להיות מטופלות עד הסוף.
• המסלול החדש (Citizenship by Merit) הוא אינו תוכנית השקעה במובן המסחרי. הוא תלוי בשיקול דעת הממשלה, ולפי הרשויות הוא אמור לחול רק במקרים נדירים, על אנשים עם תרומה מיוחדת לכלכלת מלטה.
• התנאים הקודמים של MEIN/CES (12 או 36 חודשי תושבות, תרומה של 750,000 או 600,000 אירו, נדל"ן ב-700,000 אירו או שכירות של 16,000 אירו בשנה במשך 5 שנים, ותרומה לצדקה של 10,000 אירו) מובאים כאן רק לידיעה, ואינם הבסיס של המסלול החדש.

בדיקת רקע: בהליך החדש הממשלה בודקת לעומק את מקור הכסף, את העבר של המבקש ואת הקשרים שלו למלטה, וזו בדיקה מחמירה יותר מאשר בתוכנית הקודמת.

אזרחות כפולה, ישראל ומלטה: החוק המלטזי מתיר אזרחות כפולה. ישראלי שיתאזרח במלטה במסלול החדש לא יצטרך לוותר על האזרחות הישראלית.

פרק 7: העבודה מול Identità: בירוקרטיה, זמנים ועיכובים

רשות ההגירה של מלטה, "Identità Malta", מטפלת בכל בקשות השהייה והעבודה. היא ידועה גם כגוף בירוקרטי עם המתנות ארוכות ועיכובים שמתסכלים מהגרים חדשים.

זמני טיפול בפועל (נכון ל-2026):

• Single Permit: רשמית חודשיים עד ארבעה חודשים, אבל בפועל 4–6 חודשים ויותר, בגלל הרבה תיקים שהצטברו.
• Nomad Residence Permit: בדרך כלל מהר יותר, בסביבות 30–60 יום.
• MPRP/GRP: את התהליכים האלה מנהלים סוכנים מורשים. הסוכנות מדברת על 6-12 חודשים ל-MPRP, אבל בפועל, מהפגישה הראשונה עם הסוכן ועד כרטיס התושב הפיזי, התהליך נמשך 6-14 חודשים, כולל בדיקת הרקע (כ-3 חודשים) והדפסת הכרטיס אחרי מסירת הביומטריה (עוד כ-4 שבועות). ב-GRP הזמנים קצרים יותר: 3–4 חודשים.

מה מעכב ישראלים בדרך כלל:

• מסמכים חסרים: כל טעות קטנה או מסמך חסר (כמו תרגום לא מאושר או ביטוח בריאות שלא עומד בדרישות) עוצרים את הטיפול בתיק ומחזירים אתכם לסוף התור.
• קורס ההשתלבות החדש (ממרץ 2026): הדרישה החדשה הזו מוסיפה שלב בירוקרטי לבעלי Single Permit. חובה לעבור את הקורס (250 אירו) ולקבל תעודת סיום לפני שהמעסיק מגיש את הבקשה.
• תורים לביומטריה: אחרי האישור העקרוני מוסרים טביעות אצבע ותמונה. מציאת תור פנוי עשויה להימשך כמה שבועות ואפילו חודשים, ומעכבת את הנפקת כרטיס התושב.

חשבון בנק אחד הקשיים הגדולים של מהגר חדש הוא לפתוח חשבון בנק מקומי. רוב הבנקים במלטה דורשים כרטיס תושב פיזי (e-Residence Card), והנפקת הכרטיס לוקחת זמן, כך שנוצר מעגל סגור.

• מה עושים בפועל: רוב הישראלים פותחים קודם חשבון בבנק דיגיטלי אירופי (כמו Revolut), שנותן IBAN אירופי ומאפשר להתנהל כספית ברמה בסיסית עד שמקבלים את כרטיס התושב. אחר כך אפשר לפנות לבנקים המקומיים. סקירה של הבנקים הדיגיטליים לישראלים, Wise, Revolut ו-N26, וההגבלות לפי תושבות, יש במדריך הבנקאות הדיגיטלית לישראלים.

פרק 8: הצד הישראלי: מס יציאה, ביטוח לאומי ואמנת המס

במעבר למלטה צריך להסדיר גם את החובות והזכויות מול הרשויות בישראל. הזנחה של הצד הישראלי עלולה להוביל בעתיד לחובות מס ולחובות אחרים מיותרים.

אמנת המס בין ישראל למלטה: בין ישראל למלטה יש אמנה למניעת כפל מס, שנחתמה ב-2011. היא נותנת יתרונות גדולים, בעיקר למשקיעים ולבעלי חברות:

• דיבידנדים: ניכוי מס במקור של 0% על דיבידנדים שחברה מלטזית מחלקת לחברה ישראלית שמחזיקה יותר מ-10% ממניותיה.
• ריבית: מס מוגבל ל-5% על תשלומי ריבית.
• הכנסות אחרות: האמנה קובעת למי מותר למסות סוגי הכנסה שונים (שכירות, תמלוגים, רווחי הון), ואיך נמנעים מתשלום כפול.

לתושב ישראלי במלטה עם מעמד Non-Dom (כמו ב-GRP או ב-MPRP), המשמעות היא שהכנסה מישראל ממוסה בישראל (כמדינת המקור), ובמלטה היא חייבת במס (בשיעור המופחת) רק אם הועברה בפועל למדינה.

פנסיה ישראלית שמועברת למלטה, לפנסיונרים: אמנת המס בין ישראל למלטה, כמו רוב אמנות המס שמבוססות על מודל ה-OECD, נותנת את זכות המיסוי על פנסיה פרטית למדינה שבה גר מקבל הפנסיה. פנסיונר ישראלי שהעביר את תושבות המס שלו למלטה והצטרף ל-MRP (פרק 4) ישלם על הפנסיה מס רק במלטה, 15 אחוז (ולפחות 7,500 אירו בשנה), וישראל תפטור אותו. אבל ההסדר מחייב ניתוק תושבות מסודר מול רשות המסים בישראל ועמידה בתנאי המסלול במלטה. מיסוי פנסיה במעבר לחו"ל, אפשרויות המשיכה, השפעת ה-Foreign Trust והטיפול בקרנות ישראליות מוסברים במדריך לפנסיה ומס יציאה, פרק 6.

ביטוח לאומי ומס יציאה: בשניהם צריך לטפל לפני העזיבה:

• ביטוח לאומי: ישראלי שמעביר את מרכז החיים שלו לחו"ל צריך להודיע על כך לביטוח לאומי. בלי הודעה הוא עלול להמשיך לצבור חובות בדמי ביטוח בריאות ובדמי ביטוח לאומי. צריך להסדיר את המעמד ולבדוק מה חובת התשלום בתקופת המעבר, עד לניתוק תושבות מלא. התשלום המינימלי לביטוח לאומי למי שלא עובד ושוהה בחו"ל הוא 266 ש"ח לחודש (נכון ל-2026).
• מס יציאה (Exit Tax): לפי פקודת מס הכנסה, ניתוק תושבות נחשב ל"מכירה רעיונית" של כל הנכסים של מי שעוזב, ועלול לחייב מס על רווחי ההון שנצברו עד יום העזיבה. אפשר לדחות את התשלום עד שהנכסים נמכרים בפועל. חזרה לישראל כתושב לפני מכירת הנכסים מבטלת את מס היציאה. כמה תשלמו תלוי בנכסים, במועד שבו קניתם אותם ובבחירה שלכם (תשלום מיד או דחייה עד המכירה). עקרונות החישוב, נוסחת החישוב הלינארי וההשוואה בין שתי האפשרויות מוסברים במדריך לפנסיה ומס יציאה, פרק 5. בתהליך מול רשות המסים אפשר להיעזר ביועץ מס, שיבדוק מה החבות במקרה שלכם ויעזור להגיש את הטפסים (1348, 1301).

חובות הדיווח והתשלום לביטוח לאומי בזמן השהייה בחו״ל מפורטות במדריך לביטוח לאומי לישראלים בחו״ל.

פרק 9: צירוף בני משפחה: זכות עבודה ולימודים

במעבר עם משפחה צריך להכיר בדיוק את התנאים והזכויות בכל מסלול. רוב המסלולים מאפשרים לצרף בן או בת זוג וילדים, אבל הדרישות הכספיות וזכויות העבודה שונות מאוד. הזכויות של בני המשפחה, ובעיקר הזכות לעבוד במלטה, הן שיקול מכריע בבחירת המסלול. אלה ההבדלים העיקריים:

⚠️ אזהרה: אי אפשר להסתמך על הכנסה עתידית

בבקשה הראשונה חובה להוכיח את כל ההכנסה או ההון שנדרשים לכל המשפחה, רק מההכנסה של המבקש הראשי. אי אפשר להסתמך על הכנסה שבן או בת הזוג אולי ירוויחו במלטה בעתיד כדי לעמוד ברף.

פרק 10: מסלולים נוספים: ויזת סטודנט, סטארט-אפים ואיחוד משפחות

מלבד המסלולים העיקריים, שמבוססים על עבודה ועל השקעה, יש עוד כמה דרכים לישראלים שרוצים לשהות במלטה תקופה ארוכה.

ויזת סטודנט

למי שהתקבל למוסד לימודים מוכר במלטה (אוניברסיטה, מכללה או בית ספר לשפות) לקורס של יותר מ-90 יום.

ילדים שלומדים בבתי ספר (בין-לאומיים): בניגוד למדינות אחרות, במלטה אין "ויזת אפוטרופוס" (Guardian Visa) להורים שמלווים ילדים קטינים שלומדים בבתי ספר במדינה. הורה שרוצה לגור במלטה עם הילד צריך להסדיר מעמד משלו באחד המסלולים האחרים (כמו ויזת נוודים דיגיטליים, אישור עבודה או תושבות קבע MPRP). בלי מעמד משלו, ההורה יכול לשהות במלטה רק כתייר (עד 90 יום).

• תנאי סף: מכתב קבלה רשמי ממוסד הלימודים ותשלום שכר הלימוד.
• הוכחה כלכלית: צריך להוכיח שיש לכם מספיק כסף למחיה וללימודים. הדרישה מוגדרת במדויק: יתרה של לפחות 75% משכר המינימום במלטה לכל חודש לימודים, או 18-26 אירו ליום (לפי סוג המגורים), ועוד כיסוי מלא של שכר הלימוד.
• זכות עבודה: סטודנטים רשאים לעבוד עד 20 שעות בשבוע, אבל רק אחרי 90 הימים הראשונים ואחרי שקיבלו רישיון עבודה מיוחד.
• צירוף משפחה: בדרך כלל אי אפשר לצרף בני משפחה בזמן הלימודים (רק אחרי 12 חודשים, או אחרי שמקבלים אישור עבודה בסוף הלימודים).
• עלויות: אגרת הבקשה לוויזת סטודנט מסוג D היא 100 אירו (תעריף רגיל) או 150 אירו (תעריף מורחב), לפי מקום ההגשה. ייתכנו גם עמלות שירות של מרכזי VFS.

תוכנית הסטארט-אפים (Malta Startup Residence Programme)

מסלול שהושק רשמית ב-2022, ליזמים שאינם אזרחי האיחוד האירופי ורוצים להקים סטארט-אפ במלטה. הוא מתאים במיוחד ליזמי הייטק ישראלים שמחפשים בסיס באירופה ורוצים לבנות פעילות עסקית, ולא רק תושבות.

תנאי סף:

• מייסדים: מייסד או שותף מייסד בסטארט-אפ פעיל (עד 6 שותפים מייסדים בסך הכול).
• הסטארט-אפ: רשום עד 7 שנים, פועל בתחום חדשני (טכנולוגיה, גיימינג, בריאות ועוד), ועוד לא חילק רווחים.
• השקעה מינימלית: 25,000 אירו הון נפרע או השקעה מוחשית בסטארט-אפ המלטזי (ויותר, אם יש יותר מ-4 שותפים מייסדים).
• תוכנית עסקית מאושרת: הסטארט-אפ והתוכנית העסקית צריכים אישור של Malta Enterprise, הסוכנות הממשלתית לקידום עסקים.
• מגורים במלטה: המייסדים מתחייבים להיות במלטה בפועל לצורך העסק, ולהפוך לתושבי מס מקומיים.
• עוד דרישות: ביטוח בריאות, מספיק כסף, ובלי עבר פלילי.

תוקף וחידוש: אישור התושבות ניתן ל-3 שנים, ואפשר להאריך אותו ב-5 שנים נוספות (כל עוד עומדים בתנאים). כך אפשר לבנות פעילות באירופה עם תושבות מסודרת לאורך זמן, ובהמשך גם להתקדם לאזרחות אירופית (דרך EU LTR, אחרי 5 שנות שהייה רצופה, פרק 11).

איחוד משפחות עם אזרח האיחוד האירופי

אם לבן או לבת הזוג יש דרכון של מדינה באיחוד האירופי, המעבר למלטה פשוט ומהיר בהרבה. לפי חוקי חופש התנועה באיחוד, אתם זכאים לעבור למלטה יחד.

• התהליך: אחרי שמגיעים למלטה, בן הזוג (אזרח האיחוד) נרשם ברשויות, ואז אתם (כאזרחי ישראל) מגישים בקשה ל"כרטיס תושב לבן משפחה של אזרח האיחוד" (Residence Card).
• תנאים: צריך להוכיח את הקשר הזוגי (תעודת נישואין), ושבן הזוג האירופי עובד, לומד או שיש לו מספיק כסף לפרנס את שניכם.
• זכויות: כרטיס התושב נותן זכות מלאה לעבוד במלטה בלי אישור נוסף, וגישה לשירותים ציבוריים.
• עלויות: בני משפחה של אזרח האיחוד פטורים מאגרה (חינם).

פרק 11: הצעד הבא: תושבות ארוכת טווח של האיחוד האירופי (EU Long-Term Residence)

אחרי חמש שנים של שהייה חוקית ורצופה במלטה (למשל באישור עבודה שמתחדש), אפשר לשדרג את המעמד לתושבות ארוכת טווח של האיחוד האירופי. המעמד הזה חזק ויציב יותר מאישור שהייה זמני, ונותן יותר זכויות.

ההבדל בין תושבות קבע לאומית (MPRP) לתושבות ארוכת טווח (EU LTR):

• תושבות קבע (MPRP): מסלול של "קנייה", שמבוסס על השקעה, ונותן מעמד קבע לאומי במלטה מיד.
• תושבות ארוכת טווח (EU LTR): מעמד שמקבלים עם הזמן. לא צריך להשקיע, אלא לגור ולעבוד במדינה לאורך זמן, לפי התנאים.

התנאים העיקריים ל-EU LTR:

1. 5 שנות שהייה: שהייה חוקית ורציפה במלטה במשך חמש שנים.
2. היעדרות מוגבלת: בחמש השנים האלה אסור להיות מחוץ למלטה יותר מ-6 חודשים ברציפות, ולא יותר מ-10 חודשים בסך הכול.
3. יציבות: הוכחות להכנסה יציבה וקבועה (למשל חוזה עבודה ותלושי שכר) ולמגורים מתאימים.
4. השתלבות, שני רכיבים:
   • קורס השתלבות רשמי בשם "I Belong", של 100 שעות, על התרבות, החוק והחברה במלטה, ובחינה בסופו בציון של 75 אחוז לפחות.
   • בחינה במלטזית ברמת MQF Level 2, בציון של 65 אחוז לפחות, של מוסד מוסמך (כמו Institute of Maltese Language). הדרישה הזו אינה פשוטה: מלטזית היא שפה שמית עם השפעות איטלקיות וערביות, ולוקח זמן ללמוד אותה.

שני האישורים תקפים 12 חודשים מיום שהונפקו, וצריך להציג אותם בתוקף כשמגישים את בקשת ה-EU LTR.

מה נותן מעמד EU LTR:

• מעבר בתוך האיחוד: קל הרבה יותר לעבור למדינה אחרת באיחוד כדי לעבוד, ללמוד או להקים עסק (לפי הכללים של המדינה שעוברים אליה).
• הגנה חזקה יותר: הגנה טובה יותר מפני גירוש.
• שוויון זכויות: גישה רחבה יותר לשירותים סוציאליים, לחינוך ולהטבות, כמו לאזרחים מקומיים.

המעמד הזה מתאים למי שרואה את העתיד שלו באירופה לטווח ארוך, ולא רוצה או לא יכול להשקיע במסלול תושבות הקבע הישיר.