רילוקיישן לפורטוגל: המדריך המלא להגירה — כל מה שצריך לדעת

פרק 1: למה פורטוגל: המצב ב-2026

פורטוגל היא מהיעדים המבוקשים ביותר בקרב ישראלים בשנים האחרונות. איכות החיים גבוהה, יוקר המחיה נמוך יחסית למערב אירופה, מזג האוויר נוח והביטחון האישי גבוה, ולכן מגיעים אליה משפחות, נוודים דיגיטליים וגמלאים.

אין נתון רשמי מדויק, אבל לפי ההערכות גרים בפורטוגל ב-2026 כמה אלפי ישראלים. רובם בליסבון רבתי, שבה אחת הקהילות הישראליות הגדולות והמבוססות באירופה, עם רשתות חברתיות ועסקיות מפותחות. קהילה קטנה יותר, שגדלה מהר, יש בפורטו, וריכוזים קטנים יותר יש באלגרבה שבדרום ובקו החוף הכסוף.

פורטוגל חברה מלאה באיחוד האירופי, התשתיות בה מודרניות, ותושבים חוקיים יכולים להשתמש במערכת הבריאות הציבורית (SNS). אחרי חמש שנות תושבות חוקית אפשר לקבל תושבות קבע (Residência Permanente). לפי החוק החדש Lei Orgânica n.º 1/2026, שנכנס לתוקף ב-19.5.2026, ישראלים צריכים 10 שנות תושבות חוקית כדי לקבל אזרחות פורטוגלית (לעומת 5 שנים לפי החוק הישן; לאזרחי האיחוד האירופי ולמדינות דוברות פורטוגזית, CPLP, נדרשות 7 שנים). הספירה מתחילה ביום שבו הונפק אישור התושבות הראשון, ובקשות שהוגשו לפני 19.5.2026 נבחנות לפי החוק הישן. מלבד זאת, קצב החיים בפורטוגל רגוע (ה-"Devagar" הידוע), התרבות עשירה והאנשים מסבירי פנים, וקל יחסית להתאקלם.

לפורטוגל יש גם כמה מסלולי ויזה נגישים: ויזה לבעלי הכנסה פסיבית (D7), ויזה ליזמים ולעצמאים (D2) וויזת נוודים דיגיטליים (D8). ישראלים רבים מוצאים ביניהם מסלול שמתאים לעבודה ולמצב הכלכלי שלהם.

פרק 2: יתרונות וחסרונות

לחיים בפורטוגל יש יתרונות רבים, וכמו בכל מעבר, גם קשיים. כך הם נראים מנקודת מבט ישראלית ב-2026.

5 היתרונות העיקריים

1. יוקר מחיה נמוך: פורטוגל היא מהמדינות הזולות במערב אירופה. לפי Numbeo, בתחילת 2026 הוצאות המחיה החודשיות ליחיד (בלי שכר דירה) הן בערך €736 עד €750, ולמשפחה של ארבע נפשות בערך €2,500 עד €2,800. גם עם שכר הדירה, אפשר לחיות בנוחות בתקציב נמוך בהרבה מבבריטניה, בהולנד ואפילו בספרד. נתונים מעודכנים לפי שכונה וסל הוצאות יש במדריך עלות המחיה בפורטוגל.
2. איכות חיים וביטחון: פורטוגל מדורגת שוב ושוב בין המדינות הבטוחות והשלוות בעולם. הקצב רגוע, הנופים יפים, החופים ארוכים והאוכל מצוין.
3. מזג אוויר נוח: יותר מ-300 ימי שמש בשנה, ומזג אוויר ים-תיכוני ברוב חלקי המדינה. האקלים מקל על המעבר מישראל ומאפשר לבלות בחוץ כל השנה.
4. מערכת בריאות ציבורית (SNS): כל תושב חוקי יכול להירשם לשירות הבריאות הלאומי ולקבל טיפול רפואי בסיסי בחינם או במחיר מסובסד ונמוך.
5. כניסה לאירופה ואזרחות: אחרי חמש שנות תושבות חוקית אפשר לבקש תושבות קבע. אזרחות פורטוגלית, שנותנת דרכון של האיחוד האירופי, דורשת 10 שנות תושבות לפי החוק שנכנס לתוקף במאי 2026. הפירוט המלא במדריך האזרחות הפורטוגלית לישראלים.

5 החסרונות העיקריים

1. בירוקרטיה איטית ("Devagar"): מול רשות ההגירה (AIMA), משרדי הממשלה והבנקים הכול יכול להיות איטי, מתסכל ולא עקבי. מה שלוקח בישראל כמה ימים יכול להימשך בפורטוגל שבועות וחודשים.
2. שכר נמוך: שכר המינימום בפורטוגל ב-2026 הוא 920 אירו לחודש (ומשולם ב-14 משכורות בשנה). השכר הממוצע נמוך בהרבה מבישראל, והפער מקשה על מי שמתכנן למצוא עבודה מקומית.
3. משבר הדיור: כמו במקומות רבים בעולם, גם בפורטוגל יש משבר דיור. מחירי השכירות והדירות בערים הגדולות, כמו ליסבון ופורטו, קפצו בשנים האחרונות, ואין מספיק דירות.
4. השפה: באזורי התיירות ועם צעירים אפשר להסתדר באנגלית, אבל בלי פורטוגזית קשה להסתדר ביום-יום, מול הבירוקרטיה, וקשה להשתלב באמת. כדי לקבל אזרחות צריך היום לפחות רמה A2 בפורטוגזית, במבחן CIPLE A2. במבחן הזה צריך ציון כולל של 55%, וגם לפחות 25% בכל אחד משלושת החלקים (קריאה וכתיבה, האזנה, דיבור). כישלון בחלק אחד הוא כישלון במבחן כולו, גם כשהציון הכולל גבוה.
5. דירות ישנות (בעיקר בחורף): דירות רבות, בעיקר בבניינים ישנים, לא מבודדות כמו שצריך ואין בהן חימום מרכזי. החורף הפורטוגלי מתון, אבל בתוך הבית יכול להיות קר ולח, וחשבונות החשמל גבוהים.

פרק 3: לאן בפורטוגל: האזורים שישראלים בוחרים

המקום שתגורו בו ישפיע הרבה על המעבר. לכל אזור אופי, יוקר מחיה וקהילה משלו. אלה ארבעת האזורים שמושכים את רוב הישראלים.

ליסבון מול פורטו

אלגרבה וקו החוף הכסוף (Silver Coast)

אלגרבה (Algarve): רצועת החוף הדרומית של פורטוגל, הידועה בחופים זהובים, בצוקים גבוהים ובשמש כמעט כל השנה.

• למי מתאים: למשפחות ולגמלאים. יש באזור הרבה בתי ספר בין-לאומיים (שכר הלימוד נע בין 5,000 אירו ליותר מ-15,000 אירו בשנה), קהילה בין-לאומית גדולה ותומכת, וגם קהילה יהודית רשמית עם בית כנסת באלבופיירה. גם נוודים דיגיטליים רבים מגיעים לאזור.
• יוקר מחיה: יקר יותר מרוב האזורים בפורטוגל (חוץ מליסבון), בעיקר בערים המרכזיות כמו לאגוש. דירת חדר עולה בממוצע 800 עד 1,000 אירו לחודש (נכון ל-2026).
• אווירה: תיירותית ותוססת בקיץ, רגועה יותר בחורף.

קו החוף הכסוף (Silver Coast): רצועת החוף שמצפון לליסבון, הידועה בחופים פראיים, בעיירות גלישה (כמו פניש ונזארה) ובכפרים אותנטיים.

• למי מתאים: למי שמחפש פורטוגל "אמיתית", רחוק מהתיירים. גולשים, חובבי טבע ומשפחות שמחפשות שקט ומחיה זולה אוהבים את האזור, וגם נוודים דיגיטליים שרוצים קצב איטי וקהילות קטנות.
• יוקר מחיה: נמוך בהרבה מבליסבון ומבאלגרבה, ואפשר למצוא בו נדל"ן במחירים טובים. דירת חדר עולה בממוצע 600 עד 800 אירו לחודש.
• אווירה: אותנטית, רגועה וקרובה לטבע.

פרק 4: קצב החיים הפורטוגלי: Devagar

אחת המילים הראשונות שתשמעו בפורטוגל היא "Devagar" (נהגית דֶ-וֶ-גאר), כלומר "לאט". היא מתארת גישה לחיים שמרגישים בכל מפגש עם התרבות המקומית, ובעיקר מול משרדים ועסקים. ישראלים רגילים לקצב מהיר ולתוצאות, ולכן לרבים מהם הגישה הזו קשה במיוחד.

איך זה נראה בפועל

• רשויות ממשלתיות (AIMA, Finanças): כאן הקושי העיקרי. אישור תושבות, חידוש ויזה או רישום במס הכנסה כרוכים בהמתנות ארוכות מאוד, בתשובות שונות מפקידים שונים ובהרבה ניירת. יש ניסיונות לעבור לשירות דיגיטלי, אבל המערכת עדיין מסורבלת. תוכניות ממשלתיות לחסל את התיקים שהצטברו במשרדי ההגירה אמורות לפתור את הבעיה עד סוף 2026, אבל בינתיים הפער מורגש היטב.
• בנקים: פתיחת חשבון בנק לזרים יכולה להימשך מכמה ימים ועד כמה שבועות (בדרך כלל שבועיים עד ארבעה). צריך הרבה מסמכים, והסניפים פתוחים שעות מעטות. שירות לקוחות טלפוני ופתרון בעיות מסובכות דורשים הרבה סבלנות.
• עסקים ונותני שירותים: תשובה למייל או תיקון יכולים לקחת זמן, וכך גם קביעת ביקור של טכנאי או קבלת הצעת מחיר. בתרבות העסקית המקומית הקשר האישי חשוב יותר מהיעילות.

כמה זמן זה לוקח באמת (זמן טיפול, בלי ההמתנה לתור)

• מספר מס (NIF): דרך שירות מקוון או נציג פיסקלי, 24 עד 72 שעות. גם במשרדי המס ההנפקה מהירה, אבל בדרך כלל ההמתנה בתור ארוכה.
• חשבון בנק: כשיש לכם NIF וכל המסמכים, הפגישה בסניף נמשכת כשעה, אבל הפעלת החשבון והכרטיסים יכולה לקחת מכמה ימים ועד כמה שבועות.
• המרת רישיון נהיגה ישראלי: אחרי שמגישים את כל המסמכים למשרד התחבורה (IMT), ההמרה והנפקת הרישיון הפורטוגלי נמשכות בממוצע כ-60 ימים, ולפעמים יותר.

איך מתמודדים

1. מתחילים מוקדם: כל תהליך בירוקרטי מתחילים הרבה לפני המועד האחרון, ולא מניחים שמשהו יקרה מהר.
2. סבלנות ונימוס: כעס ותסכול לא יזרזו שום דבר, ולפעמים אפילו יעכבו. גישה רגועה ומכבדת משיגה יותר.
3. אנשי מקצוע: עורך דין, רואה חשבון או יועץ רילוקיישן יכולים לחסוך הרבה זמן ותסכול, בעיקר בהתחלה.
4. לקבל את הקצב: ה-Devagar הוא חלק מהתרבות המקומית, ומתרגלים אליו בהדרגה.

פרק 5: למי פורטוגל פחות מתאימה

פורטוגל לא מתאימה לכולם. לפני שמחליטים, צריך להכיר בכנות את הדברים שיכולים להרתיע.

מי עלול להתאכזב

• מי שמחפש עבודה מקומית בשכר גבוה: השכר הממוצע בפורטוגל נמוך, ושוק העבודה לא תחרותי כמו בישראל או בשאר אירופה. בלי עבודה מרחוק, עסק עצמאי או חסכונות גדולים, יהיה קשה להתבסס כלכלית.
• מי שאין לו סבלנות לחוסר יעילות: למי שבירוקרטיה איטית, תורים ארוכים וחוסר ודאות מתסכלים מאוד, קצב החיים הפורטוגלי עלול להיות מתיש. ה-Devagar הוא חלק מהתרבות, ואינו צפוי להשתנות.
• מי שלא מוכן ללמוד את השפה: בלי פורטוגזית קשה מאוד להשתלב באמת, בעיקר מחוץ לאזורי התיירות של ליסבון ופורטו. בלי יכולת לדבר ברמה בסיסית, ההתנהלות מול רשויות, רופאים, בעלי מקצוע ושכנים נעשית מסובכת, והתחושה היא של בידוד.
• מי שצריך עיר שלא נרדמת: ליסבון תוססת, אבל רגועה בהרבה מתל אביב או מניו יורק. מחוץ לערים הגדולות החיים יכולים להיות שקטים מאוד, בעיקר בחורף.
• מי שמצפה לדיור מודרני בכל מקום: בבניינים ישנים רבים הבידוד גרוע, יש רטיבות בחורף ואין חימום מרכזי. הקור והלחות בבית בחורף הם תלונה נפוצה בין המהגרים, ודורשים הכנה והוצאות חימום גבוהות.

מה גורם לאנשים לוותר

1. בירוקרטיה שלא נגמרת: ההמתנה הארוכה לאישורי תושבות (לפעמים יותר משנה) היא הסיבה העיקרית לתסכול ולעזיבה בין המהגרים.
2. הכסף: יוקר המחיה עולה (בעיקר הדיור), המשכורות נמוכות, ורבים מתקשים להתבסס.
3. החורף בדירות לא מבודדות: הקור הלח בתוך הבית ועלות החימום הגבוהה מפתיעים את מי שרגיל לדירות מודרניות ומבודדות.

פרק 6: לוח זמנים למעבר: מ-12 חודשים לפני ועד החודש הראשון

המעבר מסובך ודורש הכנה מוקדמת. בדרך כלל מתחילים להתכונן לפחות שנה לפני המעבר, ולפעמים שנה וחצי.

רשימת הכנות למעבר

12-18 חודשים לפני המעבר:

• מחקר והגדרת מטרות:
• [ ] להגדיר בבירור למה עוברים: עבודה, פתיחת עסק, פנסיה, לימודים?
• [ ] ללמוד על סוגי הוויזות (D7, D2, נוודים דיגיטליים ועוד) ולבדוק לאיזו מהן אתם מתאימים.
• [ ] לבדוק אם אתם עומדים בדרישות ההכנסה או החיסכון של הוויזה שבחרתם.
• [ ] להתחיל ללמוד פורטוגזית בסיסית, שתקל מאוד על ההתחלה.
• [ ] לתכנן "טיול היכרות" לפורטוגל כדי להכיר את האזורים השונים.

6-12 חודשים לפני המעבר:

• תחילת הבירוקרטיה:
• [ ] להתחיל את תהליך הוויזה. השלב החשוב ביותר, ומתחילים בו כמה שיותר מוקדם בגלל זמני הטיפול הארוכים. איסוף המסמכים, התרגום וקביעת התור בקונסוליה יכולים להימשך כמה חודשים.
• [ ] משפחות עם ילדים: לבדוק לעומק בתי ספר בין-לאומיים, ליצור איתם קשר ולהתחיל בהרשמה. רשימות ההמתנה יכולות להיות ארוכות.
• [ ] להוציא מספר מס פורטוגלי (NIF) דרך מיופה כוח מקומי. אפשר להוציא אותו מרחוק, והוא יקצר תהליכים בהמשך.
• [ ] לפתוח חשבון בנק פורטוגלי, שנדרש כדי להוכיח יכולת כלכלית לוויזה. ב-2026, בגלל כללים מחמירים נגד הלבנת הון (AML), כמעט אי אפשר לפתוח חשבון מרחוק לישראלים. צריך להתכונן להגיע פיזית לסניף בפורטוגל, או לשקול ליווי משפטי יקר (שלא תמיד מצליח).
• [ ] משפחות עם בנים וגברים עד גיל 45: להסדיר את המעמד מול משרד הביטחון וצה"ל לפני העזיבה. רילוקיישן לא מבטל חובת מילואים, ומי שיוצא בלי הסדרה עלול להיתקל בבעיה כשהוא מבקר בארץ. פירוט במדריך צה"ל וביורוקרטיה ישראלית מחו"ל.

1-3 חודשים לפני המעבר:

• לוגיסטיקה:
• [ ] לקנות כרטיסי טיסה.
• [ ] למצוא ולסגור מקום מגורים ראשון (לפחות לחודש הראשון).
• [ ] לקבל הצעות מחיר מחברות שילוח בין-לאומיות.
• [ ] לעשות ביטוח נסיעות וביטוח בריאות בין-לאומי לתקופה הראשונה.
• [ ] לטפל במסמכים בישראל: תרגום ואפוסטיל לתעודות לידה ונישואין ולכל מסמך אחר שתצטרכו.

החודש הראשון בפורטוגל:

• התארגנות ראשונה (חובה):
• [ ] פגישה ב-AIMA: עם ויזת התושבות הולכים לפגישה שנקבעה ברשות ההגירה (AIMA) ומגישים בקשה לאישור תושבות.
• [ ] רישום למערכת הבריאות (SNS): הולכים למרכז הבריאות (Centro de Saúde) הקרוב לבית עם הוכחת כתובת, NIF ואישור תושבות (או הוכחה שהגשתם בקשה), ומקבלים מספר משתמש (Número de Utente).
• [ ] חיבור שירותים: חוזים לאינטרנט, לחשמל, למים ולגז.
• [ ] עדכון הכתובת ב-NIF: NIF שהוצא עם כתובת בישראל צריך לעדכן לכתובת בפורטוגל.
• [ ] נהיגה ברישיון ישראלי: ישראל נכללת במדינות ה-OECD שפורטוגל מכירה בהן, ולכן לא חייבים להחליף את הרישיון הישראלי לפורטוגלי, כל עוד אתם מתחת לגיל 60 והרישיון בתוקף והונפק ב-15 השנים האחרונות. אם הרישיון פג, אבד, או שהגעתם לגיל 60, צריך להחליף אותו במשרד התחבורה הפורטוגלי (IMT). יש מהגרים שמחליפים מרצון מראש, כדי לחסוך סיבוכים.

פרק 7: כסף ומסים: מה ישראלים צריכים לדעת

למעבר לפורטוגל יש השלכות כספיות ומיסויות גדולות. היכרות עם הכללים הבסיסיים חוסכת הפתעות ומאפשרת לתכנן נכון.

• אמנת המס בין ישראל לפורטוגל: יש אמנה למניעת כפל מס בין המדינות. היא קובעת לאיזו מדינה מותר למסות כל סוג הכנסה, כדי שלא תשלמו פעמיים על אותה הכנסה. לדוגמה, על שכר דירה מנכס בפורטוגל, פורטוגל ממסה ראשונה, ובישראל תקבלו זיכוי על המס ששילמתם שם. צריך להתייעץ עם יועץ מס שמכיר את שתי המערכות.
• ביטוח לאומי: אין אמנת ביטוח לאומי בין ישראל לפורטוגל. לכן עזיבת ישראל לא פוטרת אתכם אוטומטית מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, בעיקר בשנים הראשונות. צריך להסדיר את המעמד מול המוסד לביטוח לאומי (למשל, לדווח על ניתוק תושבות) ולהבין מה החובות שלכם כדי לשמור על הזכויות. במקביל, כתושבי פורטוגל ייתכן שתחויבו גם בתשלומים לביטוח הלאומי המקומי (Segurança Social). שימו לב: ניתוק תושבות מבטל את הכיסוי של קופת החולים בישראל, ובחזרה לישראל בעתיד יש להמתין כמה חודשים עד שמקבלים שוב שירותי בריאות. אפשר לקצר את ההמתנה בתשלום. פירוט מלא במדריך ביטוח לאומי ברילוקיישן.
• מס יציאה מישראל: מי שמנתק תושבות מס מישראל כפוף לסעיף 100א לפקודת מס הכנסה, שמטיל "מס יציאה" על רווחי הון רעיוניים (למשל במניות, באופציות ובקריפטו), כאילו הנכסים נמכרו ביום העזיבה. ניתוק תושבות מס הוא הליך מסובך, ורשות המסים עשויה לבחון את כל הקשרים שלכם לישראל כדי לקבוע מתי ניתקתם וכמה מס אתם חייבים. מס היציאה יכול להגיע לסכום גדול גם אם לא מכרתם שום נכס, ולכן לפני המעבר צריך לתכנן את המס עם איש מקצוע.
• נוודים ותושבות מס בישראל (חשוב במיוחד למחזיקי ויזת D8): עזיבת ישראל לא מוציאה אתכם אוטומטית מרשת המס הישראלית. אם "מרכז החיים" שלכם לא עבר בבירור לפורטוגל, כולל שהייה של יותר מ-183 ימים בשנה, רשות המסים בישראל עשויה להמשיך לראות בכם תושבי ישראל ולדרוש מס על כל ההכנסות שלכם. הרחבה במדריך נוודות דיגיטלית וכלל ה-183 יום ובמדריך ויזת D8 לפורטוגל.
• עסק עצמאי: פתיחת עסק עצמאי (Recibos Verdes) בפורטוגל הופכת אתכם לתושבי מס מקומיים, ומחייבת לדווח ולשלם מסים למדינה: מס הכנסה (IRS) ותשלומים לביטוח הלאומי הפורטוגלי. יש מסלולי מס פשוטים לעצמאים קטנים שיכולים להיות משתלמים, אבל חובה לקבל ייעוץ מרואה חשבון מקומי.

הטבות מס לתושבים חדשים: סוף ה-NHR והחלופה (NHR 2.0) תוכנית המס המיוחדת לתושבים חדשים (Non-Habitual Resident - NHR), שנתנה הטבות מס גדולות במשך עשור, נסגרה למצטרפים חדשים מ-1 בינואר 2024. לכן רוב המהגרים החדשים משלמים לפי מדרגות המס הרגילות בפורטוגל, שמגיעות עד 48%.

יש שתי חלופות:

1. "זכויות נרכשות" (Grandfathering), והמועד עבר: מי שהפך לתושב מס בפורטוגל עד 31 בדצמבר 2023, או התחיל את תהליך הוויזה במהלך 2023 (למשל קיבל תור ב-VFS או חתם על חוזה שכירות), יכול היה לבקש את מסלול ה-NHR הישן עד 15.3.2025, והמועד הזה עבר. המבקשים שהתקבלו בזמן ממשיכים ליהנות מההטבות 10 שנים מהיום שקיבלו את המעמד. למי שמגיע ב-2026 האפשרות הזו לא קיימת.
2. משטר המס החדש (שמכונה לפעמים "NHR 2.0"): במקום ה-NHR הישן, שהיה פתוח לקהל רחב, הממשלה יצרה תוכנית ממוקדת לאנשי מקצוע בתחומים מסוימים. בתוכנית IFICI+ עשויים להיות זכאים:

• מרצים באוניברסיטאות, חוקרים ומדענים.
• מומחי IT, מהנדסים, מתמטיקאים ורופאים.
• מנהלים בכירים ועובדים בסטארט-אפים שהמדינה מכירה בהם (Startup Portugal).
• עובדים בחברות עתירות ידע או מוטות ייצוא, ובאזורי סחר חופשי (מדיירה והאיים האזוריים).

הזכאים משלמים, במשך 10 שנים קלנדריות רצופות, מס קבוע ומופחת של 20% על הכנסה מעבודה בפורטוגל, ופטורים לגמרי ממס על רוב סוגי ההכנסה מחוץ לפורטוגל (כמו דיבידנדים, ריבית ושכר דירה). בסוף התקופה עוברים למדרגות המס הרגילות, שיכולות להגיע ל-48%. פירוט במדריך המיסוי בפורטוגל לישראלים.

המס בפורטוגל נעשה מסובך וממוקד יותר, ולכן מקובל להתייעץ עם איש מקצוע לפני המעבר.

פרק 8: 3 צעדים ראשונים למתלבטים

ההחלטה על מעבר לפורטוגל אינה פשוטה. למי שעדיין מתלבט, אלה שלושה צעדים מעשיים שהופכים את המחשבה לבדיקה של ממש.

1. טיול היכרות עם מטרה הצעד החשוב ביותר הוא לחיות לכמה ימים כמו תושבים, ולא לטייל כמו תיירים.

• כמה זמן: לפחות שבועיים-שלושה. אם אפשר, מחוץ לעונת התיירות (למשל בנובמבר או בפברואר), כדי לראות גם את החורף.
• איך מנצלים את הזמן:
• לא במלון: שוכרים דירה בשכונת מגורים שאתם שוקלים, רחוק מאזורי התיירות.
• סופרמרקט מקומי: בודקים מחירים ומוצרים, ומרגישים איך נראות הקניות השבועיות.
• תחבורה ציבורית: נוסעים במטרו, באוטובוסים וברכבות, כדי להבין איך מתנהלים ביום-יום.
• כמה אזורים: מבקרים בליסבון ובפורטו, ואולי גם בעיירה בקו החוף הכסוף או באלגרבה, כדי להרגיש את ההבדלים באווירה.
• בתי קפה מקומיים: מקשיבים לשפה, מסתכלים על האנשים ומנסים לדמיין את עצמכם שם.

2. בדיקה כספית ראשונה, בכנות מתרגמים את החלום למספרים ובודקים אם המעבר אפשרי כלכלית.

• תקציב המעבר: מעריכים את העלויות הראשונות: טיסות, שילוח, שכר דירה ופיקדון, אגרות ויזה וייעוץ משפטי.
• תקציב חודשי: בעזרת הנתונים במדריך (ובאתרים כמו Numbeo) בונים תקציב חודשי מציאותי: שכר דירה, חשבונות, אוכל, תחבורה, חינוך ובילויים.
• תנאי הוויזה: האם ההכנסה הפסיבית או המשכורת שלכם עומדות ברף של ויזת D7 או D8? יש לכם מספיק חסכונות? לדוגמה, ב-2026 ויזת D7 דורשת הכנסה פסיבית של לפחות 920 אירו בחודש ליחיד, ותוספות על בן או בת זוג ועל ילדים.
• הדרך חזרה: למי שירצה לחזור לישראל אחרי כמה שנים, חוק המס נותן הטבות לתושב חוזר (אחרי 6 שנים בחו"ל) ולתושב חוזר ותיק (אחרי 10 שנים), כולל פטור ממס על הכנסות מחו"ל עד 10 שנים. פירוט במדריך ביטוח לאומי ברילוקיישן.

3. להתחבר לקהילה ברשת לפני שאורזים, לומדים מאנשים שכבר עברו.

• קבוצות פייסבוק: קבוצות כמו "ישראלים בפורטוגל", "ישראלים בליסבון" ו"רילוקיישן לפורטוגל - המדריך" עונות היטב על שאלות יום-יומיות.
• פורומים: בקבוצות ב-Reddit (כמו r/PortugalExpats) יש הרבה מידע ממהגרים מכל העולם.
• שאלות ממוקדות: במקום "איך זה לגור בפורטוגל?", שואלים משהו מוגדר: "איך נראה יום רגיל של משפחה עם ילדים בקשקאיש?", "כמה עולה בממוצע חשמל בחורף בדירת 3 חדרים בפורטו?". על שאלות כאלה מקבלים תשובות מעשיות שמציירות תמונה אמיתית.

4. מדריכים כלליים באתר

יש גם מדריכים שאינם קשורים דווקא לפורטוגל ונוגעים לכל יעד:

• מדריך תכנון רילוקיישן: רשימת הכנות מהשלב הראשון
• ביטוחי בריאות בינלאומיים לישראלים
• בנקאות דיגיטלית לישראלים
• עקרונות מיסוי חוצה גבולות

פרק 9: ויזות לפורטוגל: הדרישות של D7, D2 ו-D8

ויזת תושבות (National Visa) היא הבסיס החוקי לחיים בפורטוגל. התהליך מתחיל בקונסוליה הפורטוגלית בישראל (או במרכז VFS מורשה) ומסתיים בפגישה ברשות ההגירה (AIMA) אחרי שמגיעים למדינה. אלה הדרישות והעלויות של שלוש הוויזות הנפוצות ביותר, נכון ל-2026.

את כל מסלולי הוויזה והתושבות לפורטוגל, כולל מסלולים שלא מפורטים כאן (Tech Visa, Job Seeker Visa, ויזת סטודנט ואיחוד משפחות), מסכם המדריך המלא לוויזות ואשרות תושבות בפורטוגל.

חשוב לדעת: הסכומים מבוססים על שכר המינימום הצפוי ל-2026, כ-920 אירו לחודש.

ויזת D7: לבעלי הכנסה פסיבית

הוויזה מיועדת למי שיכול להוכיח הכנסה קבועה ומספקת ממקורות פסיביים (פנסיה, שכר דירה, דיבידנדים, תמלוגים או השקעות), בלי לעבוד בפורטוגל. היא אינה מיועדת לשכירים או לעצמאים פעילים.

• דרישות כספיות:
• הכנסה חודשית מינימלית: 100% משכר המינימום למבקש הראשי (כ-920 אירו לחודש, או 11,040 אירו לשנה).
• תוספת לבן או לבת הזוג: 50% מהסכום (כ-460 אירו).
• תוספת לכל ילד תלוי (עד גיל 18): 30% מהסכום (כ-276 אירו).
• חסכונות: חובה להציג דפי חשבון בבנק פורטוגלי עם יתרה של לפחות 12 חודשי מחיה לפי החישוב הזה (לפחות כ-11,040 אירו למבקש יחיד).
• עלויות ואגרות:
• אגרת הגשת בקשה בקונסוליה: כ-110 אירו.
• אגרת הנפקת כרטיס תושב ב-AIMA (אחרי ההגעה): כ-160-170 אירו.
• מסמכים עיקריים:

1. טופס בקשה מלא וחתום.
2. דרכון בתוקף ושתי תמונות פספורט.
3. הוכחת הכנסה פסיבית וקבועה (תלושי פנסיה, חוזי שכירות מתורגמים ועוד).
4. הוכחת מגורים בפורטוגל (חוזה שכירות ל-12 חודשים לפחות).
5. תעודת יושר (רישום פלילי) עם חותמת אפוסטיל.
6. ביטוח רפואי או ביטוח נסיעות שתקף בפורטוגל.
7. מספר מס פורטוגלי (NIF) וחשבון בנק מקומי.

תהליך ההגשה המלא, רשימת המסמכים, זמני ההמתנה ב-AIMA והטעויות הנפוצות מפורטים במדריך לוויזת D7 בפורטוגל.

ויזת D2: ליזמים, לפרילנסרים ולבעלי עסקים

הוויזה מיועדת למי שרוצה להקים עסק בפורטוגל, להשקיע בעסק קיים, או להעביר את הפעילות שלו כעצמאי (פרילנסר) למדינה. בניגוד ל-D7, היא מבוססת על הכנסה מעבודה.

• דרישות עיקריות:
• תוכנית עסקית מפורטת (Business Plan): המסמך החשוב ביותר. היא צריכה להראות שהעסק מתאים לשוק הפורטוגלי, שהוא משתלם כלכלית ושהוא יכול להכניס מספיק כדי לפרנס את המבקש.
• יכולת כלכלית: החוק לא קובע סכום השקעה מינימלי, אבל צריך להוכיח שיש לכם מספיק כסף להקמת העסק ולמחיה בשנה הראשונה. בדרך כלל מציגים בחשבון הבנק כ-11,040 אירו (12 חודשי שכר מינימום), ועוד הכסף שנדרש להפעלת העסק. בקשה לאיחוד משפחות דורשת גם הכנסה שוטפת לפי שכר המינימום, כמו במסלול D7.
• פרילנסרים: צריך להציג חוזה או הצעת שירותים כתובה עם חברה פורטוגלית אחת לפחות, כדי לחזק את הבקשה.
• רישום חברה: אפשר להגיש את הבקשה עם חברה שכבר רשומה בפורטוגל, או עם תוכנית מפורטת לרשום אותה מיד אחרי קבלת הוויזה.
• עלויות ואגרות: האגרות הממשלתיות זהות לאלה של ויזת D7, אבל צריך להביא בחשבון גם את הוצאות הקמת העסק (כמו ייעוץ משפטי ורואה חשבון).
• מסמכים נוספים: תוכנית עסקית, מסמכי רישום החברה (אם יש), דפי בנק עסקיים ופרטיים שמראים יכולת כלכלית, וקורות חיים שמדגישים את הניסיון המקצועי.

ויזת D8: לנוודים דיגיטליים ולעובדים מרחוק

ויזת D8 מיועדת לשכירים ולעצמאים שעובדים מרחוק עבור מעסיקים או לקוחות מחוץ לפורטוגל.

• דרישות כספיות:
• הכנסה חודשית מינימלית: הכנסה חודשית ממוצעת (בשלושת החודשים האחרונים) של לפחות פי 4 משכר המינימום בפורטוגל. ב-2026 הסכום הוא כ-3,680 אירו לחודש.
• בני משפחה (איחוד משפחות): התוספות לבני משפחה זהות לאלה של ויזת D7 (50% לבן או לבת הזוג ו-30% לכל ילד), אבל הן מחושבות לפי שכר המינימום הבסיסי (920 אירו), ולא לפי ההכנסה המוכפלת שנדרשת מהמבקש הראשי.
• עלויות ואגרות: האגרות הממשלתיות זהות לאלה של ויזות D7 ו-D2.
• מסמכים עיקריים:

1. שכירים: חוזה עבודה, מכתב מהמעסיק שמאשר עבודה מרחוק, ותלושי שכר.
2. עצמאים (פרילנסרים): חוזים עם לקוחות, מסמכי רישום העסק במדינת המוצא, והוכחת הכנסות (חשבוניות, קבלות).
3. דפי בנק שמראים שההכנסה הנדרשת נכנסת בפועל.
4. מסמך שמעיד על תושבות מס במדינת המוצא.
5. הוכחת מגורים בפורטוגל (חוזה שכירות).

פרק 10: איחוד משפחות: מה נדרש מבן או בת הזוג ומהילדים

משפחה יכולה לעבור לפורטוגל בשתי דרכים עיקריות: כל בני המשפחה מגישים יחד עוד מישראל, או שהמבקש הראשי מתבסס קודם ורק אחר כך מגיש בקשה ל"איחוד משפחות" (Family Reunification) בשביל שאר בני המשפחה.

• מי יכול להצטרף
• בן או בת זוג (בנישואים רשמיים או באיחוד אזרחי מוכר).
• ילדים קטינים (מתחת לגיל 18).
• ילדים בגירים שתלויים כלכלית בהוריהם ולומדים במוסד לימודים בפורטוגל.
• הורים שתלויים כלכלית במבקש הראשי.
• שינוי בחוק ב-2026: שנתיים תושבות לפני איחוד משפחות: מאז 23.10.2025 (Lei n.º 61/2025, ותקופת המעבר של 180 יום הסתיימה באפריל 2026), מחזיקי ויזת D7, D8 וויזות משקיע חייבים שתי שנות תושבות חוקית בפורטוגל לפני שהם מגישים בקשה לאיחוד משפחות. החוק שינה מהיסוד את המסלול הדו-שלבי: כבר אי אפשר לעבור קודם ולהביא את שאר המשפחה כעבור כמה חודשים. חריג: זוגות שיכולים להוכיח 18 חודשים ויותר של חיים משותפים לפני ההגעה מחכים רק 15 חודשים. פטורים מהדרישה: שכירים עם ויזת D3, תושבי קבע באיחוד האירופי ומבקשי הגנה בין-לאומית. למשפחות שרוצות לעבור יחד, הגשה מקבילה בקונסוליה היא היום כמעט האפשרות היחידה.
• התהליך

יש שתי דרכים להגיש את הבקשה:

1. הגשה מקבילה בישראל (מתאימה במיוחד אחרי Lei 61/2025): בני המשפחה מגישים בקשה לוויזת נלווים (Visto D6 / Visto de Acompanhamento) בקונסוליה בישראל, יחד עם המבקש הראשי. כך המשפחה מגיעה יחד עם ויזות מסודרות, ודרישת השנתיים החדשה לא חלה עליה.
2. הגשה בפורטוגל (AIMA), מוגבלת מאז 2026: רק אחרי שהמבקש הראשי השלים שנתיים של תושבות חוקית. בני משפחה שמחכים בפורטוגל לתור ב-AIMA נמצאים בהתחלה במעמד תייר (עד 90 יום). אחרי שהגישו את הבקשה הם מקבלים אישור שהייה זמני שמגן עליהם מגירוש, אבל לא נותן זכויות מלאות (כמו עבודה חוקית או גישה מלאה למערכת הבריאות הציבורית) עד לאישור הסופי.

• מסמכים עיקריים:

1. טופס בקשה לאיחוד משפחות.
2. העתק של כרטיס התושב של המבקש הראשי.
3. מסמכים שמוכיחים את הקשר המשפחתי, מתורגמים ועם חותמת אפוסטיל (תעודות נישואין, תעודות לידה).
4. העתקי דרכונים של כל בני המשפחה שמצטרפים.
5. הוכחת מגורים משותפים (חוזה שכירות שמופיעים בו כל בני המשפחה).
6. הוכחת יכולת לפרנס את בני המשפחה (לפי שכר המינימום: תוספת של 50% לבן או לבת הזוג ו-30% לכל ילד).
7. תעודת יושר עם אפוסטיל לכל בן משפחה מעל גיל 16.

איסוף המסמכים ותרגומם לוקחים זמן, ולכן מתחילים בהם מוקדם: התהליך יכול להימשך חודשים ארוכים.

פרק 11: ויזת ליווי לקטין ("ויזת אפוטרופוס"): להורים לילדים שלומדים בפורטוגל

המסלול הזה (Visto de Estada Temporária para Acompanhamento de Menor Estudante) מאפשר להורה שאינו אזרח האיחוד האירופי לגור בפורטוגל כחוק כדי ללוות ילד קטין שלומד שם. לפי חוק ההגירה הפורטוגלי (סעיף 99, סעיף קטן 3), הורים לא יכולים לקבל איחוד משפחות על סמך ויזת הלימודים של הילד, ולכן המסלול מבוסס על ויזת שהייה זמנית מיוחדת למלווים, ולא על איחוד משפחות רגיל.

• למי המסלול מתאים: למשפחות שהילד בהן רשום לבית ספר בין-לאומי או לתוכנית לימודים מוכרת אחרת, וההורה המלווה לא מתכוון לעבוד בפורטוגל.
• דרישות עיקריות:

1. קבלה רשמית ממוסד הלימודים: מכתב קבלה רשמי והוכחה ששכר הלימוד של הילד שולם.
2. יכולת כלכלית: ההורה המלווה צריך להוכיח שיש לו מספיק כסף לפרנס את עצמו ואת הילד, בלי הכנסה מפורטוגל. בדרך כלל נדרשת הכנסה או חסכונות של לפחות 100% משכר המינימום להורה (כ-920 אירו), ועוד תוספת לילד (כ-276 אירו, שהם 30%).
3. הוכחת מגורים וביטוח רפואי: כמו בשאר הוויזות.
4. מסמכים אישיים: תעודת יושר עם אפוסטיל, דרכונים, תעודת הלידה של הילד ועוד.

• מגבלה חשובה: הוויזה הזו לא מתירה להורה המלווה לעבוד בפורטוגל. ההורים לא זכאים לאיחוד משפחות מלא דרך הילד, ולכן אין להם את זכויות העבודה שבאות עם תושבות רגילה. המעמד החוקי שלהם תלוי לגמרי במעמד של הילד כתלמיד. אם הילד מסיים את הלימודים או עוזב את המדינה, הזכות של ההורה לשהות בה עלולה לפקוע.

פרק 12: מסלולים נוספים: ויזת עבודה, סטודנטים ו"ויזת זהב"

יש עוד כמה מסלולים שיכולים להתאים במקרים מסוימים.

• ויזת עבודה (D3): לשכירים מיומנים (Highly Qualified Professionals) שקיבלו הצעת עבודה מחברה בפורטוגל. צריך חוזה עבודה חתום, או התחייבות מחייבת להעסקה לשנה לפחות, בשכר של לפחות פי 1.5 מהשכר הממוצע ברוטו במדינה (כ-2,300 אירו לחודש, נכון ל-2026). בדרך כלל המעסיק הפורטוגלי עוזר בהגשה.
• ויזת סטודנט: למי שהתקבל למוסד לימודים מוכר בפורטוגל לתוכנית ארוכה (יותר משנה). מציגים מכתב קבלה רשמי, הוכחה ששכר הלימוד שולם, והוכחה שיש מספיק כסף למחיה לאורך הלימודים.
• "ויזת זהב" (Golden Visa): כבר אי אפשר לקבל תושבות דרך קניית דירה למגורים, אבל המסלול עדיין פתוח למשקיעים. האפשרויות העיקריות היום:
• השקעה של לפחות 500,000 אירו בקרנות השקעה פורטוגליות.
• השקעה של לפחות 500,000 אירו בהקמת חברה מסחרית (עם יצירת 5 משרות) או במחקר מדעי.
• יצירת לפחות 10 משרות חדשות בחברה פורטוגלית.

המסלול יקר בהרבה, ומתאים בעיקר למשקיעים עם הון גדול.

פרק 13: כמה עולה המעבר עצמו

מלבד תקציב המחיה השוטף, למעבר עצמו יש הוצאות חד-פעמיות גדולות שחייבים להביא בחשבון.

פרק 14: השלב הבא: חידוש אישור התושבות

אישור התושבות הראשון ניתן בדרך כלל לשנתיים. לקראת סוף התקופה צריך לחדש אותו כדי להמשיך לגור במדינה כחוק. החידוש השני ניתן בדרך כלל לשלוש שנים, ואחריו (כלומר אחרי 5 שנים בסך הכול) אפשר להגיש בקשה לתושבות קבע. אזרחות דורשת 10 שנות תושבות, לפי החוק שנכנס לתוקף במאי 2026.

• מה צריך כדי לחדש:

1. להמשיך לעמוד בתנאי הוויזה: להוכיח שהמצב הכלכלי שבזכותו קיבלתם את הוויזה לא השתנה (הכנסה פסיבית, עסק פעיל, עבודה מרחוק ועוד).
2. הוכחת מגורים: חוזה שכירות עדכני או הוכחה שהנכס שלכם.
3. קשר למערכות הפורטוגליות: אישורים על רישום ופעילות מול רשות המסים (Finanças) והביטוח הלאומי (Segurança Social).
4. אישור על היעדר חובות (Declaração de Não Dívida): מסמך רשמי שמעיד שאינכם חייבים כסף לרשות המסים או לביטוח הלאומי. אפשר להפיק אותו באינטרנט.
5. רישום פלילי נקי בפורטוגל.
6. שהייה מינימלית: אסור לשהות מחוץ לפורטוגל יותר מ-6 חודשים ברציפות או יותר מ-8 חודשים בסך הכול בכל תקופת התוקף של אישור התושבות הזמני (בדרך כלל שנתיים).

הקושי העיקרי בחידוש הוא לקבוע תור ב-AIMA, והתור עשוי להתעכב זמן רב. בדרך כלל מתחילים בתהליך כ-90 ימים לפני שהכרטיס פג.

פרק 15: מערכת החינוך בפורטוגל: מהגן ועד האוניברסיטה

החינוך הוא שיקול מרכזי למשפחות. אלה האפשרויות.

חינוך ציבורי (Ensino Público)

החינוך הציבורי בפורטוגל חינמי ופתוח לכל הילדים שגרים במדינה. הלימודים בפורטוגזית בלבד, והאיכות משתנה הרבה בין אזורים ושכונות. לילדים צעירים החינוך הציבורי יכול להיות דרך מצוינת להשתלב מהר וללמוד את השפה. לילדים גדולים יותר המעבר עלול להיות קשה מאוד.

בתי ספר פרטיים ובין-לאומיים

רוב משפחות המהגרים בוחרות בבתי ספר פרטיים ובין-לאומיים, שמלמדים בשפות זרות ומכינים לאוניברסיטאות בכל העולם.

• תוכניות לימוד: בתי הספר הנפוצים מלמדים לפי תוכנית בריטית (GCSE, A-Levels), אמריקאית (American High School Diploma) או לפי הבגרות הבין-לאומית (IB).
• איפה הם נמצאים: רוב בתי הספר הבין-לאומיים נמצאים בליסבון רבתי (בעיקר בקשקאיש ובסינטרה), בפורטו ובאלגרבה.
• עלויות: שכר הלימוד הוא ההוצאה הגדולה ביותר, והטווח רחב:
• באלגרבה: בין 5,000 אירו ל-15,000 אירו בשנה.
• בליסבון ובפורטו: יותר, בין 6,000 אירו ליותר מ-28,000 אירו בשנה, לפי בית הספר והגיל.
• הוצאות נוספות: דמי הרשמה חד-פעמיים, ספרים, תלבושת אחידה, הסעות וארוחות, שיכולים להגיע לעוד אלפי אירו בשנה.

פרק 16: מערכת הבריאות: ציבורית (SNS) ופרטית

מי שמקבל אישור תושבות זכאי לשירותי מערכת הבריאות הציבורית, אבל מהגרים רבים משלבים אותה עם ביטוח בריאות פרטי.

שירות הבריאות הלאומי (SNS - Serviço Nacional de Saúde)

מערכת בריאות ציבורית שממומנת מהמסים, ונותנת לכל התושבים החוקיים טיפול רפואי בחינם (או במחיר מסובסד ונמוך מאוד).

• איך נרשמים: אחרי שמקבלים כרטיס תושב ומספר ביטוח לאומי (NISS), הולכים למרכז הבריאות המקומי (Centro de Saúde) ונרשמים. שם מקבלים מספר משתמש (Número de Utente) ורופא משפחה.
• מה מכוסה: ביקורים אצל רופא משפחה, טיפולי חירום בבתי חולים ציבוריים, אשפוזים, וסבסוד של חלק גדול ממחיר תרופות המרשם.
• החסרונות: החיסרון העיקרי הוא ההמתנה הארוכה לרופאים מומחים ולניתוחים שאינם דחופים. מחוץ לערים הגדולות גם קשה למצוא במערכת הציבורית רופא שמדבר אנגלית.

ביטוח בריאות פרטי

בגלל ההמתנות ב-SNS, רוב המהגרים קונים ביטוח בריאות פרטי (לפחות בשנים הראשונות).

• יתרונות: הביטוח הפרטי נותן גישה מהירה להרבה רופאים מומחים, מרפאות ובתי חולים פרטיים, שבדרך כלל אפשר לקבל בהם שירות גם באנגלית.
• עלויות: המחיר תלוי מאוד בגיל, במצב הבריאותי ובהיקף הכיסוי. פוליסה בסיסית לאדם צעיר ובריא עולה בין 20 אירו ל-50 אירו לחודש, ופוליסה מקיפה לאדם מבוגר יותר יכולה להגיע ל-100 אירו ויותר לחודש.
• הערה: כדי להגיש בקשה לוויזה חובה להציג ביטוח נסיעות או ביטוח בריאות פרטי שתקף בפורטוגל.

פרק 17: המעבר בפועל, צעד אחר צעד: מהבקשה ועד התושבות

כך נראה התהליך הבירוקרטי בפועל. זמני ההמתנה והדרישות המדויקות יכולים להשתנות עם הזמן.

• שלב 1: הכנות בישראל (3-6 חודשים לפני ההגשה)

1. מספר מס פורטוגלי (NIF): הצעד הראשון, ובלעדיו אי אפשר להתקדם. אפשר לעשות אותו מרחוק דרך מייצג (עורך דין או חברת שירותים).
2. חשבון בנק בפורטוגל: אליו מעבירים את הכסף שמוכיח יכולת כלכלית. ב-2026, בגלל דרישות זיהוי וכללי AML, קשה מאוד ולפעמים בלתי אפשרי לישראלים לפתוח חשבון מרחוק. לכן יש מי שמתכננים להגיע פיזית לפורטוגל בשביל זה, ויש מי שנעזרים בליווי משפטי צמוד.
3. מקום מגורים: צריך להציג חוזה שכירות (ל-12 חודשים לפחות) או הוכחה שהנכס שלכם.
4. איסוף מסמכים: תעודת יושר מהמשטרה (עם אפוסטיל), תעודות לידה ונישואין (מתורגמות ומאושרות אצל נוטריון), הוכחות הכנסה, דפי בנק ועוד.

• שלב 2: הגשת בקשה לוויזת כניסה (Visa D) בקונסוליה

1. קובעים תור בקונסוליה הפורטוגלית בתל אביב (או דרך ספק שירותים חיצוני כמו VFS Global, לפי הנהלים העדכניים).
2. מגישים את כל המסמכים, משלמים את האגרה ועוברים ריאיון קצר.
3. מחכים להחלטה (בדרך כלל 60 עד 90 ימים). אם הבקשה מאושרת, הוויזה מודבקת בדרכון. היא תקפה ל-4 חודשים ומאפשרת שתי כניסות לפורטוגל.

• שלב 3: כניסה לפורטוגל ופגישה ב-AIMA

1. אחרי שמגיעים לפורטוגל, הולכים לפגישה ברשות ההגירה (AIMA) ומגישים את הבקשה הרשמית לאישור תושבות. לפעמים הקונסוליה קובעת את התור מראש, ולפעמים צריך לקבוע אותו לבד אחרי ההגעה. חשוב לדעת (נכון ל-2026): בגלל העומס ב-AIMA, התור נקבע לעתים קרובות לתאריך שאחרי 4 החודשים של תוקף הוויזה. השהייה בפורטוגל בזמן ההמתנה נחשבת חוקית בזכות הארכות ממשלתיות שניתנות מדי פעם. אבל מי שיוצא מפורטוגל עם ויזה שפג תוקפה ובלי כרטיס תושב (Título de Residência) מסתכן: ייתכן שלא יוכל לחזור כחוק לפורטוגל או לאזור שנגן.
2. בפגישה נותנים טביעות אצבע, מצטלמים, מציגים שוב את המסמכים המקוריים ומשלמים אגרה נוספת על הנפקת הכרטיס.

• שלב 4: כרטיס התושב (Título de Residência)

1. אחרי הפגישה ב-AIMA, כרטיס התושב הפיזי נשלח בדואר לכתובת שלכם בפורטוגל. ההנפקה והמשלוח יכולים לקחת כמה שבועות ואפילו חודשים.
2. הכרטיס הוא אישור התושבות הרשמי שלכם. האישור הראשון תקף בדרך כלל לשנתיים, וצריך לחדש אותו לפני שהוא פג (פירוט בפרק 14). רק כשהכרטיס הפיזי בידיכם אתם נחשבים לתושבים חוקיים לכל דבר.