רילוקיישן לאיחוד האמירויות: המדריך המלא לישראלים

פרק 1: למה האמירויות: התמונה הכללית לישראלים

מאז חתימת "הסכמי אברהם" ב-2020, איחוד האמירויות נעשה יעד לישראלים רבים. המעבר אליו שונה מרילוקיישן רגיל לאירופה או לצפון אמריקה: מדובר במרכז עסקי עולמי, מודרני ובטוח, בטיסה של שלוש שעות בלבד מתל אביב. המניעים מגוונים, וחמישה מהם בולטים במיוחד.

5 הסיבות העיקריות שבגללן ישראלים עוברים לאיחוד האמירויות:

1. מס הכנסה של 0%: זה הגורם המושך ביותר. באמירויות אין מס הכנסה על יחידים, השכר ברוטו שווה לנטו, והחיסכון האפשרי גדול בהרבה מבישראל.
2. הזדמנויות כלכליות ועסקיות: האמירויות, ובעיקר דובאי, הן נקודת כניסה לשווקים במזרח התיכון, באסיה ובאפריקה. הסכם הסחר החופשי (CEPA) בין ישראל לאמירויות, שנכנס לתוקף באפריל 2023, ביטל מכסים על 96% מהסחורות וקבע מסגרת לשירותים בין המדינות, וכך יצר בסיס משפטי לפעילות של חברות ישראליות. המוניטין של ישראל כ-"Startup Nation" עוזר ליזמים, לאנשי הייטק ולמומחים בתחומים רבים.
3. איכות חיים וביטחון אישי: איחוד האמירויות נחשב לאחת המדינות הבטוחות בעולם, עם פשיעה כמעט אפסית. התשתיות מודרניות, השירותים הציבוריים יעילים, ומערכות החינוך והבריאות (הפרטיות) ברמה עולמית.
4. סביבה בין-לאומית: כ-90% מתושבי דובאי הם זרים, ואזרחי האמירויות הם מיעוט במדינה שלהם. דובאי היא עיר קוסמופוליטית שגרים בה אנשים מכל העולם. מאז הסכמי אברהם היחס לישראלים חיובי ומסביר פנים, והקהילה היהודית המקומית גדלה ומתפתחת.
5. קרבה לישראל: טיסה של כ-3 שעות מאפשרת לשמור על קשר קרוב עם המשפחה והחברים בארץ, וזה יתרון גדול על יעדים רחוקים יותר.

למי האמירויות מתאימות, ולמי פחות

המעבר לאמירויות אינו מתאים לכולם, והיכרות מוקדמת עם הפרופיל המתאים חוסכת אכזבות.

למי המעבר מתאים:

• יזמים ואנשי עסקים שרוצים להיכנס לשווקים חדשים וליהנות מסביבה נוחה לעסקים.
• אנשי הייטק, פיננסים ומומחים בעלי ניסיון, שיכולים להשתלב בחברות בין-לאומיות או לקבל הצעת רילוקיישן.
• משקיעי נדל"ן, שיש להם שני מסלולי ויזה שתלויים בנדל"ן: ויזת זהב ל-10 שנים (סף של 2 מיליון דירהם, ומאז 2.2026 בלי דרישה לשלם 50% מראש), או ויזת משקיע נדל"ן לשנתיים (הסף ליחיד בדובאי בוטל באפריל 2026, והוויזה פתוחה גם לרוכשי דירה למגורים). פירוט שני המסלולים במדריך הוויזות והתושבות.
• רווקים וזוגות צעירים שמחפשים הרפתקה, הזדמנות כלכלית וחיי חברה בין-לאומיים.
• משפחות שיכולות לממן חינוך פרטי בין-לאומי ומוכנות לאורח חיים שונה.

מי עלול להתאכזב:

• מי שמחפש "ישראל עם כסף": התרבות שונה לגמרי. ה"דוגריות" הישראלית עלולה להיתפס כתוקפנית וחסרת כבוד, והצלחה עסקית וחברתית דורשת סבלנות, בניית יחסים וכבוד לנורמות המקומיות.
• מי שאינו מוכן לאקלים קיצוני: הקיץ (יוני עד ספטמבר) חם ולח במיוחד, והחיים מתנהלים כמעט לגמרי במקומות ממוזגים. לאוהבי טבע ופעילות בחוץ כל השנה זה קשה מאוד.
• מי שמחפש מסלול לאזרחות: איחוד האמירויות אינו מדינת הגירה. השהייה מבוססת על אשרות שמתחדשות, ואין מסלול לתושבות קבע או לאזרחות.
• בעלי תקציב מוגבל: אין מס הכנסה, אבל יוקר המחיה גבוה מאוד, בעיקר בחינוך, בבריאות ובדיור (ששכר הדירה בו משולם לעתים לשנה מראש).
• זוגות לא נשואים וזוגות חד-מיניים: חוקי ההגירה באמירויות מכירים בקשר זוגי רק על סמך תעודת נישואין רשמית בין גבר לאישה. זוגות חד-מיניים וידועים בציבור (גבר ואישה בלי נישואין רשמיים) אינם זכאים לחסות משפחתית הדדית, וכל אחד מבני הזוג יצטרך ויזת תושבות משלו (עבודה, נווד דיגיטלי, זהב או ירוקה). הפירוט המלא במדריך הוויזות והתושבות.

אמנת המס בין ישראל לאמירויות

בין ישראל לאיחוד האמירויות יש אמנת מס, שנכנסה לתוקף ב-2023. האמנה אינה פוטרת ישראלי ממס על הכנסה מעבודה באמירויות: הפטור הישראלי על שכר מעבודה באמירויות תלוי בניתוק תושבות מלא שרשות המסים בישראל מכירה בו. תושב ישראל לצורכי מס שעובד באמירויות בלי שניתק תושבות יצטרך להשלים בישראל את המס לפי השיעור הישראלי, וכך יתרון אפס המס המקומי למעשה נעלם.

האמנה עוסקת בעיקר במיסוי של הכנסות פסיביות שנשארות בישראל (דיבידנדים, ריבית, תמלוגים, שכר דירה מנדל"ן בישראל), קובעת תקרות לניכוי מס במקור, ונותנת ודאות משפטית לישראלים שיש להם נכסים בשתי המדינות. תהליך ניתוק התושבות מוסבר בפרק 7 במדריך הוויזות והתושבות, ועקרונות המיסוי במדריך עקרונות המיסוי החוצה גבולות.

⚠️ נוודים דיגיטליים והדין הישראלי:

ויזת נווד דיגיטלי באמירויות מאפשרת לגור שם, אבל רשות המסים הישראלית אינה רואה בה ניתוק תושבות. ניתוק תושבות נבדק לפי מבחן מרכז החיים: דירה, משפחה גרעינית, נכסים משמעותיים וימי שהייה בישראל. ישראלים שעוברים בין האמירויות, גיאורגיה ואירופה בלי מקום קבוע וברור עלולים להישאר "תושבי ישראל לצורכי מס" ולהיות חייבים במס הכנסה ישראלי מלא על השכר באמירויות, וכך הטבת אפס המס המקומית מתבטלת לגמרי. הפירוט במדריך תושבות מס לנוודים דיגיטליים.

פרק 2: דובאי או אבו דאבי: איפה לגור

ישראלים שעוברים לאמירויות בוחרים בדרך כלל בין שתי הערים הגדולות: דובאי, הבירה הכלכלית והתוססת, ואבו דאבי, בירת הפדרציה, השלטונית והשמרנית יותר. לכל עיר אופי, יתרונות וחסרונות משלה, וההחלטה תלויה מאוד בפרופיל האישי והמקצועי שלכם.

דובאי: המרכז הקוסמופוליטי בדובאי גרים רוב הישראלים (כ-80% מהקהילה). העיר מתהדרת בבניינים, בפרויקטים ובקצב הגדולים והמהירים בעולם, והיא דינמית ובין-לאומית, עם אפשרויות רבות לעסקים, לבילוי ולפנאי.

• אווירה: קוסמופוליטית, ליברלית יחסית, מהירה ותחרותית. הסביבה מערבית מאוד, וקל להשתלב בה.
• עבודה ועסקים: מרכז ההייטק, הפיננסים, התיירות, הסחר והקריפטו. רוב החברות הבין-לאומיות והסטארטאפים מציבים כאן את המשרדים שלהם, ולכן יש יותר הזדמנויות ליצור קשרים מקצועיים.
• חיי חברה: חיי לילה תוססים, מסעדות מכל העולם, אירועים בין-לאומיים וקהילה ישראלית ויהודית גדולה ופעילה.

אבו דאבי: הבירה הרגועה אבו דאבי היא המרכז הפוליטי והשלטוני של איחוד האמירויות, ועיר עשירה מאוד בזכות מאגרי הנפט שלה. היא שקטה וירוקה, ונחשבת משפחתית יותר ותיירותית פחות מדובאי.

• אווירה: שמרנית יותר, רגועה ומסודרת, עם דגש רב יותר על התרבות המקומית, על אמנות ועל חינוך. פחות צפופה ופחות ראוותנית מדובאי.
• עבודה ועסקים: מוקד לחברות ולמשקיעים סביב פרויקטים לאומיים, קרנות ממשלתיות, אנרגיה, ביטחון ותעופה, עם הזדמנויות רבות במגזר הממשלתי ובתאגידים.
• חיי חברה: שקטים יותר, ומתמקדים בתרבות, בספורט ובפעילויות משפחתיות. הקהילה הישראלית קטנה אבל מגובשת.

טבלת השוואה: דובאי ואבו דאבי

פרק 3: הקהילה הישראלית והיהודית באמירויות

הקהילה היהודית באיחוד האמירויות, שבעבר הייתה קטנה וחשאית, צמחה מאוד מאז הסכמי אברהם, והיא מהקהילות היהודיות שגדלות הכי מהר בעולם. חבריה הם יהודים מכל העולם, ומספר הישראלים בה עולה.

גודל הקהילה ופיזורה בסוף 2025 הוערכה הקהילה היהודית באיחוד האמירויות בכ-7,000 איש, ומתוכם כמה אלפי ישראלים (אלה הערכות בלבד, כי אין נתונים רשמיים). הקהילה צמחה מ-2,000–3,000 איש בלבד ב-2019 ל-7,000 ב-2025. הקהילה מתרכזת בשתי ערים:

• דובאי: כ-6,000 איש (~86%), מרכז החיים היהודיים והישראליים.
• אבו דאבי: כ-600 איש (~9%), קהילה קטנה אבל פעילה סביב בית משפחת אברהם.

מוסדות, שירותי דת וכשרות המוסדות הקהילתיים התפתחו במהירות, וכיום הם נותנים מענה כמעט לכל צורכי החיים היהודיים.

בתי כנסת ומרכזים קהילתיים

• בדובאי: פועלות שתי קהילות עיקריות. המועצה היהודית של האמירויות (JCE) היא הקהילה ההיסטורית הראשונה: היא פעלה מ-2013 בווילה פרטית ("הווילה") והתמסדה רשמית ב-2019, ובראשה עומדים רוס קריאל וצוות מייסדים עם רקע אקדמי ועסקי בין-לאומי. המרכז הקהילתי היהודי (JCC) של חב"ד, בניהול הרב לוי דוכמן, מפעיל בית כנסת, גן ילדים, בית ספר "תלמוד תורה", מקווה, ואת מערכת הכשרות הרשמית של האמירויות (EAKC). בדובאי פועלת גם קהילה שוויונית קטנה יותר.
• באבו דאבי: באי סעדיאת פועלים שני בתי כנסת: (א) "משה בן מימון", בית הכנסת במתחם הבין-דתי "בית משפחת אברהם", שנפתח ב-2023 לצד מסגד וכנסייה, וסמל לסובלנות הדתית של האמירויות. (ב) Beit Tefilah, בית הכנסת והמרכז הקהילתי האורתודוקסי הראשון שקיבל רישיון רשמי באמירויות, בראשות הרב לוי דוכמן.

כשרות

• גוף הכשרות הרשמי הוא ה-EAKC (Emirates Agency for Kosher Certification).
• בדובאי פועלות כמה מסעדות כשרות, שירותי קייטרינג ואפילו סופרמרקט כשר בשם "רימון". בתי מלון רבים מגישים ארוחות כשרות בהזמנה מראש.
• באבו דאבי אפשרויות הכשרות מצומצמות יותר, ומבוססות בעיקר על קייטרינג מדובאי.

קהילות ברשת הקהילות ברשת הן המקור העיקרי למידע יום-יומי, לשאלות מעשיות וליצירת קשרים ראשונים לפני המעבר.

• קבוצות פייסבוק: קבוצות כמו "ישראלים בדובאי" הן מקור מידע חשוב לשאלות על דיור, חינוך, בירוקרטיה והתאקלמות.
• קבוצות וואטסאפ: יש רשת רחבה של קבוצות לפי נושאים (נדל"ן, עסקים, נשים, בילויים). בתקופות של מתיחות ביטחונית באזור הקבוצות האלה משמשות מעין "חמ"ל" קהילתי לעדכונים ולהנחיות.

ביטחון לישראלים איחוד האמירויות היא מדינה בטוחה מאוד עם אכיפה קפדנית, והיחס לישראלים ברחוב חם ומסביר פנים. עם זאת, ישראלים שחיים במדינה ערבית צריכים לנהוג בזהירות מיוחדת, בעיקר בתקופות של מתיחות גיאופוליטית. שיתוף הפעולה ההדוק בין גורמי הביטחון של ישראל והאמירויות הוא רשת ביטחון חשובה לקהילה. בשגרה נהוג להימנע מדיונים פוליטיים במקומות ציבוריים, לשמור על פרופיל נמוך ולהיות ערניים לסביבה. הקהילה המקומית מנוסה, ומפיצה הנחיות ברשתות החברתיות כשצריך.

פרק 4: החסרונות והקשיים

לצד ההזדמנויות, אפס המס והביטחון האישי, לחיים באיחוד האמירויות יש חסרונות של ממש, וישראלים רבים מגלים אותם רק אחרי המעבר:

⚠️ עלויות שמצמצמות את יתרון המס:

הרושם של "חיים בלי מסים" משתנה מהר מול יוקר המחיה. החינוך הפרטי לילדים יקר מאוד (עשרות אלפי דולרים בשנה לילד), ביטוחי הבריאות הפרטיים יקרים, וההוצאה הגדולה מכולן היא שכר הדירה, שמשלמים מראש, בדרך כלל בצ'ק אחד או שניים לכל השנה. לכן כבר בהתחלה צריך הון עצמי נזיל גבוה מאוד.

1. תרבות עסקית וחברתית שונה: הדוגריות והישירות הישראלית נתפסות באמירויות כתוקפנות, כחוסר כבוד וכיהירות. התרבות המקומית והעסקית מבוססת על סבלנות, על כבוד הדדי, על יחסים ארוכי טווח (Wasta), ועל הימנעות מלומר "לא" ישירות. בלי הסתגלות לכללים האלה קשה מאוד להצליח.
2. חוקים נוקשים ואפס סובלנות: דברים שבישראל נחשבים לפעמים לחלק מהשגרה עלולים להיות באמירויות עבירה פלילית חמורה:
   • חובות וצ'קים חוזרים: מאז 2022 צ'ק שחזר בגלל חוסר כיסוי כבר אינו נחשב אוטומטית לעבירה פלילית שמובילה למעצר (חוץ ממקרי הונאה). עם זאת, ההליך האזרחי מהיר ומוביל לסנקציות חמורות ומיידיות, כולל עיקולים וצווי עיכוב יציאה מהמדינה עד שהחוב מוסדר.
   • חוקי סייבר: קללות בוואטסאפ, שיימינג ברשתות או פרסום תמונה של אדם בלי רשותו עלולים להוביל לקנסות כבדים ואפילו למאסר.
   • התנהגות בציבור: גילויי חיבה מוגזמים, שכרות בציבור או לבוש לא הולם במקומות מסוימים אינם מקובלים, ויכולים להוביל להתערבות של המשטרה.
3. תחושת ארעיות (אין מסלול לאזרחות): גם אחרי שנים רבות באמירויות תיחשבו לתושבים זרים שמעמדם תלוי בוויזה. אין מסלול לתושבות קבע או לאזרחות, והביטחון התעסוקתי והחברתי שלכם תלוי תמיד בתוקף האשרה. התחושה הזו מקשה להכות שורשים לטווח ארוך.

תקופת חסד אחרי סיום העבודה:

בפיטורים או בהתפטרות ויזת העבודה מבוטלת, ומתחילה "תקופת חסד" של 30–90 יום (180 יום למחזיקי ויזה ירוקה או ויזת זהב). בסופה צריך לעזוב את המדינה או למצוא מעסיק חדש, ובני המשפחה שבחסותכם מאבדים את המעמד יחד אתכם. תקופת החסד והמעבר בין ויזות מפורטים בפרק 2 במדריך הוויזות והתושבות.

1. הקיץ הקשה: ארבעה חודשים בשנה מחייבים הסתגלות לחיים בתוך מבנים (פירוט בפרק הבא).

פרק 5: מזג האוויר ושגרת החיים

באמירויות מזג האוויר מעצב את כל אורח החיים. האקלים המדברי מחלק את השנה לשתי עונות ברורות וקיצוניות: "חורף" נעים מאוד ו"קיץ" קשה.

העונה הנעימה (אוקטובר עד אפריל)

• מזג האוויר: נעים מאוד, עם טמפרטורות של 20 עד 30 מעלות ביום, שמיים כחולים ושמש נעימה.
• שגרת החיים: החיים מתנהלים בחוץ: חופי הים, הפארקים, בתי הקפה הפתוחים וטיולים במדבר. רוב הפסטיבלים והאירועים הגדולים מתקיימים בחודשים האלה, והם נוחים במיוחד למשפחות עם ילדים.

הקיץ (יוני עד ספטמבר)

• מזג האוויר: ארבעה חודשים של חום קיצוני ולחות גבוהה. ביום הטמפרטורות נעות בקביעות בין 40 ל-45 מעלות, והשיאים מגיעים ל-50 מעלות (השיא הרשמי: 50.1 מעלות, ביולי 2023). הלחות משפיעה יותר מהטמפרטורה: ביוני עד ספטמבר היא מגיעה ל-90%, ומדד תחושת החום (Heat Index) יכול להגיע ל-55–62 מעלות. גם בלילה חם ולח, סביב 31–33 מעלות.
• שגרת החיים: החיים עוברים פנימה, ונעים בין חללים ממוזגים: מהבית לחניון התת-קרקעי ולמכונית, ומשם לקניון, למשרד או למתחמי בילוי סגורים.
• ההשפעה בפועל:
  • פעילות בחוץ: כמעט אינה קיימת. אפילו הליכה של חמש דקות ברחוב מתישה. בבריכות החיצוניות יש מערכות מיוחדות לקירור המים, כדי שאפשר יהיה לשחות בהן.
  • ילדים ומשפחות: הקיץ קשה במיוחד. גני השעשועים בחוץ ריקים, והפעילויות עוברות למתחמי משחקים מקורים, לקניונים, לבתי קולנוע ולאטרקציות סגורות (כמו מתחם הסקי המלאכותי). משפחות רבות יוצאות לחופשה ארוכה בחו"ל ביולי ובאוגוסט, כדי להתרחק מהחום.
  • התמודדות: המקומיים והתושבים הוותיקים מתכננים את היום כך שלא ישהו בחוץ, משתמשים בשירותי משלוחים לכל דבר, ומבלים במקומות הבילוי המקורים, שיש מהם מבחר עצום.

הקצב השנתי כפול: חצי שנה של חיים בחוץ, וחצי שנה של חיים בחללים ממוזגים, וצריך להיות מוכנים לכך גם נפשית.

פרק 6: לוח זמנים לתכנון המעבר

רילוקיישן לאיחוד האמירויות דורש תכנון קפדני. הבירוקרטיה והדרישות הכספיות שונות מאלה של מדינות המערב, ומחייבות הכנה מוקדמת. מההחלטה ועד הנחיתה עוברים בדרך כלל 6 עד 12 חודשים.

שלב 1: תכנון ובדיקה (6–12 חודשים לפני המעבר)

• ביקור היכרות: ביקור של שבוע או שבועיים בדובאי ובאבו דאבי לפני ההחלטה נותן תמונה מעשית: סיורים בשכונות מגורים, קניות בסופרמרקטים, פגישות עם בתי ספר בין-לאומיים ובדיקה של יוקר המחיה בפועל.
• מסלולי ויזה וחסות משפחתית: בודקים איזו אשרת שהייה מתאימה (ויזת עבודה דרך מעסיק, הקמת חברה, ויזת זהב למשקיעים או ויזת עבודה מרחוק). משפחות צריכות להכיר את תנאי הסף לחסות משפחתית (Family Sponsorship) ב-2026: הכנסה של 4,000 דירהם לחודש לפחות (או 3,000 דירהם ועוד מגורים) לחסות על בן או בת זוג ועל ילדים, ו-20,000 דירהם כדי להביא הורים. צריך גם להציג חוזה שכירות רשמי (Ejari) ודפי בנק של 3-6 חודשים, ולשלם את העלויות הנלוות לכל בן משפחה (בדיקות רפואיות, Emirates ID וביטוח בריאות חובה). מחזיקי ויזת זהב פטורים מדרישת השכר המינימלי.
• תקציב: בונים תקציב מפורט, עם עלויות ההתבססות בהתחלה (שכר דירה לשנה מראש, ריהוט, רכב), שכר לימוד, ביטוחי בריאות והוצאות מחיה שוטפות.

שלב 2: הכנות מעשיות (3–6 חודשים לפני המעבר)

• אשרת השהייה: השלב החשוב ביותר. מתחילים את הבקשה לוויזה המתאימה, ובמעבר דרך מעסיק מוודאים שהוא התחיל את תהליך החסות (Sponsorship).
• בתי ספר: משפחות עם ילדים בודקות לעומק בתי ספר בין-לאומיים ומתחילות ברישום, כי רשימות ההמתנה עלולות להיות ארוכות.
• שוק הדיור והכנה כספית: בודקים את שוק הנדל"ן ואת השכונות המועדפות, ומכינים את ההון העצמי לתשלום השנתי מראש. את החוזה חותמים ומשלמים רק אחרי הנחיתה ופתיחת חשבון בנק מקומי.

סידורים בישראל

• ייעוץ מס: את ניתוק התושבות מישראל צריך לתכנן מראש, כולל ההשלכות של "מס יציאה" וחובות הדיווח.
• ביטוח לאומי: כדי לעצור את חיובי דמי הביטוח צריך להגיש למוסד לביטוח לאומי בקשה לניתוק תושבות. שני דברים חשוב להכיר מראש: ניתוק התושבות הפיך, וחזרה לישראל בתוך תקופה קצרה (בדרך כלל פחות מ-5 שנים) עלולה להוביל לקביעה רטרואקטיבית שהניתוק לא היה בתוקף, ולחיוב חוזר בדמי ביטוח. בנוסף, בחזרה לישראל יש תקופת המתנה עד שהזכאות לשירותי בריאות ממלכתיים מתחדשת (חודש לכל שנת היעדרות, לפחות חודשיים ועד 6 חודשים), ואפשר לבטל אותה בתשלום. שני המנגנונים מוסברים במדריך ביטוח לאומי לישראלים בחו"ל.
• בנקים וכסף: מודיעים לבנקים על המעבר, בודקים את תנאי העברת הכספים לחו"ל, ומוודאים שכרטיסי האשראי מתאימים לשימוש בין-לאומי.

שלב 3: הצעדים האחרונים (החודש שלפני המעבר)

• טיסות והובלה: קונים כרטיסי טיסה בכיוון אחד, ומזמינים הובלה בין-לאומית למי שלוקח ריהוט וחפצים.
• דיור זמני: מזמינים מלון או דירה לטווח קצר (לפחות לחודש הראשון), עד שחותמים על חוזה שכירות ארוך ומקבלים מפתחות לדירת הקבע.
• מסמכים: מוודאים שכל המסמכים החשובים (דרכונים, תעודות לידה ונישואין, תארים אקדמיים) מתורגמים לאנגלית או לערבית, ומאומתים באפוסטיל כשצריך.

השבוע הראשון אחרי הנחיתה

בימים הראשונים מסדרים את הבירוקרטיה שמאפשרת להתחיל לחיות במדינה.

• בדיקה רפואית ותעודת זהות (Emirates ID): עם אישור הכניסה (Entry Permit) עוברים בדיקה רפואית בסיסית ומוסרים טביעות אצבע. אחר כך מונפקת תעודת הזהות של האמירויות, המסמך החשוב ביותר לתושב: היא מוכיחה תושבות ומחליפה את מדבקת הוויזה בדרכון.
• חשבון בנק: עם ה-Emirates ID אפשר לפתוח חשבון בנק מקומי, שנחוץ לקבלת משכורת, לתשלום שכר הדירה ולחיי היום-יום. את התהליך אפשר להתחיל, ולפתוח חשבון חיסכון מוגבל, עם אישור הכניסה (Entry Permit) והדרכון בלבד, אבל חשבון עו"ש מלא ופנקס צ'קים דורשים Emirates ID, לפי כללי "הכר את הלקוח" (KYC).
• המרת רישיון נהיגה: ישראל נמצאת ברשימת המדינות שאפשר להמיר את הרישיון שלהן ישירות, בלי טסט. התהליך פשוט ודומה בשתי הערים (מול ה-RTA בדובאי או TAMM באבו דאבי): עוברים בדיקת ראייה באופטיקה מורשית, ומגיעים למרכז השירות עם הרישיון הישראלי המקורי, ה-Emirates ID ותמונת פספורט. ב-2026 העלות הכוללת היא כ-1,000–1,100 דירהם (לפי ה-RTA: 200 פתיחת תיק, 600 הנפקה, 50 חוברת, 140–180 בדיקת ראייה, 20 אגרת חדשנות). רישיון ישראלי בלי תרגום לאנגלית או לערבית מחייב תרגום נוטריוני מורשה, בתוספת של 100–200 דירהם.
• דירת קבע: אחרי פתיחת חשבון הבנק וקבלת פנקס צ'קים אפשר לבחור דירת קבע, לחתום על חוזה שכירות ארוך ולשלם את שכר הדירה השנתי.
• שירותים: מחברים את הדירה לחשמל ולמים (DEWA בדובאי), ומתקינים אינטרנט וטלוויזיה.